ספיר ואח' נ' שרף ואח'

החלטה

בהחלטה מיום 18.11.12, באחת מהישיבות המקדמיות בתביעת לשון הרע שהגישו התובעים נגד הנתבעים, קבעתי: "אני מורה על פיצול הדיון באופן שבשלב הראשון תידון שאלת החבות". הדיון אכן פוצל ובשלב הראשון נשמעו העדויות בשאלת החבות.

עם תום הדיון בשלב הראשון, עתרו הנתבעים לביטול החלטת הפיצול על מנת שהסיכומים יתייחסו גם לשאלת הנזק, כשההנמקה שבפיהם היא שהתובעים עתרו בכתב התביעה לפיצוי סטטוטורי בלבד, להבדיל מנזק כללי/מיוחד, ומשכך מתייתר הצורך בקיומו של שלב שני בדיון.

התובעים מתנגדים לביטול ההחלטה מהטעמים הבאים: מדובר בהסכמה דיונית; קיימת משמעות לנזק גם עת מדובר בפיצוי סטטוטורי; בית המשפט אינו מוגבל ברף העליון של הפיצוי הסטטוטורי; אין להגביל את התובעים מלהוכיח את מלוא נזקיהם הממשיים.

עיון בכתב התביעה מלמד כי הפיצוי היחידי שהתבקש בכתב התביעה הוא אכן פיצוי ללא הוכחת נזק , בשתי חלופות: האחת- בתוספת זדון, והשנייה- שלא בזדון, במכפלת מספר השידורים, וכך חושב למעשה סכום התביעה. אינני יודעת מה טעם מצאתי בפיצול הדיון, ואין הוא, כפי הנטען, תולדה של הסדר דיוני. התובעים אף לא יורשו להוכיח כי נגרם להם גם נזק מיוחד/כללי, משסעד זה לא נתבע כלל בתביעה, אף לא במשתמע.

עם זאת רשאים התובעים להביא בפני בית המשפט פרטים בדבר נסיבות השידורים או אחרים, ולעתור בגינם לפסיקת הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי להבדיל מפיצוי חלקי, שעה שלאור החלטת הפיצול לא הביאו נתונים אלו בתצהיריהם בשלב הראשון של הדיון.

אשר על כן אינני מורה על ביטול ההחלטה.

הסיכומים יוגשו רק בהתייחס לשאלת החבות.

והיה והתובעים יחצו את משוכת החבות, תינתנה על ידי הנחיות מתאימות בכל הנוגע לאופן ניהול השלב השני, באופן שזכות התובעים לא תפגע, אך מנגד גם לא תותר הרחבת חזית.

בעלי הדין יגישו איפוא את סיכומיהם, 30 יום לכל צד, לפי סדר הבאת הראיות.

התיק יקבע לתזכורת פנימית לעוד 70 יום.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: