ספורי ואח' נ' ספורי ואח'

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבים לעצור את ביצוע עבודות החפירה והבניה המבוצעות בחלקה מס' 1 בגוש 17393 בכפר כנא.

לאחר שקילת נימוקי הבקשה מצאתי, כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות מהנימוקים שיפורטו.

אין מחלוקת, כי זו לא הבקשה הראשונה שהגישו המבקשים למתן צו מניעה זמני לעצירת העבודות. בקשה קודמת זהה במתכונתה הוגשה ביום 4.6.09 ונדחתה על ידי כבוד השופט סוהיל יוסף בשל העדר התייצבות המבקשים לדיון. בקשה לביטול ההחלטה נדחתה על ידי כבוד השופט סוהיל יוסף ועל החלטה זו לא הוגש כל ערעור. משכך, משלא ניתן צו מניעה זמני יכולים היו המשיבים לפעול להוצאת היתר בניה ולהמשיך לקדם את ביצוע הבניה בחלקה.

יתרה מזאת, כבר מהתצהיר התומך בבקשה שהוגשה בחודש יוני 2009 עולה, כי המבקשים ידעו שהמשיבה הכינה תשריט חלוקה (סעיף 8 לתצהיר התומך בבקשה). חרף זאת המבקשים לא פנו בכל בקשה באשר לתשריט החלוקה שהוגש ואף לא טרחו לפנות בהתנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא העמקים. חוסר המעש מצד המבקשים פועל לחובתם בבקשה זו.

המשיבים הגישו תוכנית חלוקה אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה ללא כל התנגדות כאמור מטעם המשיבים. בהמשך הוצא למשיבים היתר בניה בהתאם לתוכנית. המשיבים החלו לבנות על פי היתר בניה שהוצא להם ולא הוכח לי שחרגו ממסגרת ההיתר.

משהחלו המשיבים לבנות, אזי המשמעות של כל עצירה בהמשך העבודות שיגרם נזק למשיבים.

בנוסף, המבקשים מסרו, כי אינם מתנגדים לכך שהמשיבה מס' 1 תבנה בתחום השטח שלה (עמ' 10 ש' 22 וסעיף 13 לתצהיר), למרות שלכאורה לא בוצע פירוק שיתוף במקרקעין. לטענת המבקשים, לא ברור היכן החלק של המשיבה מס' 1 וכן על המשיבה לבנות בתחום שלה נטו לאחר שיופרשו מהשטח דרכי גישה ושבילים. המבקשים אינם נוקבים בגודל הפרשה מדויק בטענותיהם.

משמסכימים המבקשים, כי כפי שהם בנו את בתיהם על חלקתם למרות שלא נעשה פירוק שיתוף במקרקעין, כך זכאית גם המשיבה לבנות את ביתה, עליהם הנטל להוכיח לצורך קבלת סעד זמני, כי המשיבה חרגה מגבול המגרש שלה. המבקשים לא עמדו בנטל זה. המבקשים לא הציגו ולו מסמך אחד ממנו ניתן ללמוד, כי המשיבה לא בונה בתחום המגרש שלה או שחרגה באופן כלשהו מתחום המגרש שלה או פלשה למגרשם.

מנגד, המשיבים הציגו לפני תוכנית חלוקה מאושרת אשר תואמת את הרישום בנסח הרישום באשר לגודל החלקות. בנוסף, הציגו המשיבים היתר בניה שהוצא להם. המשיבים הוכיחו לפני, כי הם בונים בתחום החלקה של המשיבה מס' 1 ולא חורגים מגבול המגרש, אלא אף רחוקים ממנו מרחק ניכר. עוד טענו המשיבים, כי ההפרשה המאושרת לדרכים ושבילים הינה בסך הכל 98 מ"ר ועל כן אין טענה זו רלוונטית. המבקשים לא הוכיחו לי כאמור שההפרשה הינה בשיעור שונה ואשר יהיה בה לשנות באופן משמעותי מתחום מגרשם של המשיבים. זאת ועוד, המבקשים ידעו לכל הפחות מחודש יוני 2009 עת הוגשה הבקשה הקודמת, כי המשיבים הכינו תשריט חלוקה ולמרות זאת לא הגישו כל התנגדות לוועדה.

לפיכך, מכל הנימוקים המנויים לעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני ועל כן הבקשה נדחית.

אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

החלטה זו ניתנת במסגרת תורנות הפגרה בבקשה הדחופה שהוגשה לסעד זמני. התיק העיקרי ימשיך ויתנהל בפני כבוד השופט סוהיל יוסף הדן בתיק.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אב תש"ע, 29 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: