ספורט ר.מ.מ. 1999 בע"מ נ' .A.S YNAPMOC GNIPPIHS NAENARRETIDEM ואח'

פסק דין

א.מבוא ועיקר טענות הצדדים

1.התביעה שבפניי עניינה בנזקים שאירעו בעסקת הובלה ימית. לצורך ייצוא משלוח מצעי וכלי מיטה למוסקבה (להלן: "המטען", "הסחורה"), התקשרה התובעת, ספורט ר.מ.מ. (1999) בע"מ (להלן: "התובעת") באמצעות חברת אביעד שירותים לוגיסטיים בע"מ (להלן: "אביעד") עם נתבעת 1,Mediterranean Shipping Company S.A. מובילה ימית בינלאומית (להלן: "נתבעת 1") ועם נתבעת 2, מאירון שיפינג בע"מ, שלוחתה של נתבעת 1 (להלן: "נתבעת 2"). ההתקשרות נעשתה בחודש נוב' 2003, ובמסגרת ההתקשרות נתבעת 1 הוציאה שטר מטען נקי שמספרו MSCUA s029526 .

2.יציאתה של הסחורה מהארץ התעכבה והסחורה איחרה להגיע למוסקבה, יעדה הסופי. בעת הגעת הסחורה לנמל סנט פטרבורג, בדרך למוסקבה, הודיע קונה המטען לתובעת כי בשל האיחור אינו מעוניין בסחורה מאחר שאינו יכול לשווקה לפני חג המולד. התובעת ניסתה למצוא קונה חלופי לטובין, אך לא עלה בידה למכור את הסחורה לקונה החלופי והיא השיבה את הסחורה לארץ. הסחורה הגיעה מנמל סנט פטרבורג לארץ לאחר כארבעה חודשים, והתובעת מכרה אותה ב-50 אחוז מעלותה.

3.לטענת התובעת, היא יידעה את הנתבעות כי על הסחורה להגיע למוסקבה עד אמצע דצמבר 2003 על מנת לשווקה לפני חג המולד. בנוסף, כשמצאה התובעת קונה חלופי לטובין, הנתבעות הקשו על שינוי שם הנשגר בשטר המטען, ולכן נמנע מהתובעת למכור את הסחורה לקונה החלופי. הסחורה הגיעה לארץ רק כעבור כארבעה חודשים בשל טיפולן הכושל של הנתבעות בהחזרת הסחורה לארץ. לתובעת נגרמו נזקים כדלקמן: עלויות הובלה לרוסיה בסך 19,548 ₪, עלויות אחסנה והשהייה ברוסיה והחזרת הסחורה לישראל - 53,992 ₪, עלויות טיפול ברוסיה (סוכן מקומי) – 7,421 ₪, הוצאות טיפול בארץ ומיסי נמל בעקבות החזרת הסחורה – 9,153 ₪, אובדן רווחים בגין אי מכירת הסחורה לקונה ברוסיה – 43,870 ₪, הפסד בגין מכירת הסחורה בישראל – 61,938 ₪, אובדן רווחים עתידיים בעסקאות עם הלקוח במוסקבה – 220,000 ₪. סך כל הנזקים עומד על 415,742 ₪.

4.לטענת הנתבעות, טרם הובלת המטען לרוסיה לא נאמר להן כי המטען צריך להגיע למוסקבה עד לאמצע חודש דצמבר 2003. אף כתוצאה מעיצומים שהיו ברשות הנמלים לא ניתן היה להטעין מטענים על גבי האונייה בזמן שנקבע מראש. הקושי בשינוי שם הנשגר על גבי שטר המטען נבע מכך ששטר המטען הינו מסמך בעל אופי קנייני, והתובעת לא מסרה לידי הנתבעות את שלושת שטרי המטען המקוריים. בנוסף, התובעת לא הוכיחה כי הנתבעות התרשלו בהחזרת הסחורה לארץ. כמו כן, התובעת לא הוכיחה את הנזקים להם היא טוענת.

5.עילות התביעה אם כן כנגד הנתבעים נסבות על הפרת החוזה (באשר למועד ההגעה) או בקיומו בחוסר בתום לב (תנאים שהותנו לצורך שינוי שטרי המטען), ורשלנות (טיפול בכל הקשור לשחרור הסחורה והחזרתה).

ב.הפרת החוזה ביחס למועד הגעת הסחורה לנמל הפריקה

1.אין חולק, כי תאריך יציאת הסחורה מהארץ נקבע ליום 15.11.03. אולם, באשר לקיומו של מועד ההגעה, דעות הצדדים חלוקות. בעוד שהתובעת טוענת כי על הסחורה היה להגיע ליעדה עד יום 15.12.03, ולפני חג המולג (המתקיים ביום 25.12.03), הנתבעות טוענות כי כלל לא נקבע מועד להגעת הסחורה.

עיון במסמכים שהביאו הצדדים לפניי, מעלה כי על אף שהתובעת מגדירה את מועד ההגעה כתנאי מהותי בעסקה בין הצדדים, הוא אינו מצוין באף תכתובת בין הצדדים. מועד ההגעה אינו מצוין בהזמנת ההובלה הימית (נספח א' לתצהירה של שרי ניסים מטעם הנתבעות), לא הוצגה כל התכתבות בין התובעת לבין הנתבעות בה מוזכר תנאי מועד ההגעה, ואף התובעת לא הציגה בפני ביהמ"ש התחייבות או התקשרות כלשהי ע"י הקונה שתוכל להצביע על מועד הגעה מסוים, עליו התחייבה התובעת ושהינה תנאי מהותי לעסקה.

2.על כך אף העיד צבי רוזן, מנהל התובעת, בביהמ"ש:

"ש. בסעיף 5 לתצהירך, אתה מצהיר כי המועד להגעת הטובין ליעדם..., האם אתה יכול להראות איזה שהוא סימוכין בכתב שהיה תנאי מהותי?

ת.לא".

(פרו' הדיון מיום 17.3.08, עמ' 17, ש' 17-19).

מעבר לכך, שרי ניסים, מנהלת ייצוא בנתבעת 2 (להלן: "שרי ניסים"), הצהירה כי בשום שלב לא נאמר על ידי התובעת כי על המטען להגיע ליעדו עד אמצע דצמבר:

"ויודגש, מעולם, טרם קבלת המטען לשם הובלתו לרוסיה, לא נאמר, בין במפורש ובין במשתמע, כי המטען צריך להגיע למוסקבה עד לאמצע חודש דצמבר 2003".

(סעיף 8 לתצהירה של שרי ניסים).

בעדותה בביהמ"ש הדגישה העדה, כי כאשר "אביעד", אשר ייצגה את התובעת, פנתה אליה לא דובר אודות תאריך ההגעה:

"...אביעד פנו אליי לקבלת הצעת מחיר להובלה ימית בסן פטרבורג עם הובלה יבשתית למוסקבה. מרגע זה ואילך לא נמסר לי, למיטב ידיעתי, לא בכתב ולא בע"פ שבתאריך כזה או אחר חב' מאירון שיפינג תקבל מטען שאמור להגיע בתאריך כזה או אחר לנמל או ליעד כלשהו".

(פרו' הדיון מיום 28.10.09, עמ' 8, ש' 12-14).