ספדי נ' דראושה ואח'

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, כאמור בסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד), על סמך טיעוני הצדדים בכתב. המחלוקת בין הצדדים נסובה בשאלת הנזק.

התובעת ילידת שנת 1974, נפגעה על פי הנטען בתאונת דרכים מיום 1.12.04. התובעת פנתה לבית חולים ושם התלוננה על כאבים בגב, צוואר, כתף וחזה. עובר לתאונה עבדה התובעת כמורה והשתכרה כ- 5,000 ש"ח לחודש. כתוצאה מהתאונה נעדרה התובעת כ- 18 ימים ממקום עבודתה.

עובר להגשת התביעה, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה בתחום האורתופדי לקביעת מצבה של התובעת כתוצאה מהתאונה. המומחה קבע, כי לתובעת לא נותרה נכות לצמיתות כתוצאה מהתאונה וכי התובעת התלוננה תלונות דומות עובר לתאונה.

התובעת מבקשת לפצותה בגין הפסד השתכרות לעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד ג' וכאב וסבל.

מנגד טוענות הנתבעות, כי לתובעת יש תסמונת ממנה סבלה עובר לתאונה וללא כל קשר אליה. עסקינן בתאונה קלה ביותר אשר לא הותירה נכות אצל התובעת. הפגיעה הקלה אצל התובעת לא הצדיקה היעדרות מהעבודה. תקופת אי הכושר הנטענת הינה בלתי סבירה ואף לא הוכח שבתקופה זו התובעת לא קיבלה שכר משלא צורפו תלושי משכורת. התובעת לא המציאה אסמכתאות בגין הוצאות שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה שלפני. בנוסף, נוכח קלות הפגיעה אין הצדקה לפסוק פיצוי בגין עזרת צד שלישי.

מכל סכום שייפסק לתובעת, טוענות הנתבעת, כי יש לנכות שכרו של המומחה מטעם הצדדים זאת לאור ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ונוכח מסקנת חוות הדעת.

 לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק בית משפט ולאחר ששקלתי כל טענות באי כוח הצדדים לפני, אני פוסקת על דרך הפשרה כדלקמן:

א. הנתבעת תשלם לתובעת בגין התאונה פיצוי בסך 4,700 ₪.

ב. בנוסף, ישלמו הנתבעות לתובעת שכר טירחת עורך דין בשעור 12% מהסכום בפיסקה א' דלעיל, בתוספת מס ערך מוסף כחוק, וכן החזר אגרת בית משפט ששולמה משוערכת להיום.

ג. הסכומים האמורים ישולמו לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ד. בנסיבות העניין ולאור הזמן השיפוטי שנחסך, ניתן פטור מיתרת אגרה.

ניתן לסגור את התיק.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.