ספדי ואח' נ' סואעד ואח'

החלטה

1. בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט.

2. המבקשים טענו בבקשתם כי מצבם הכלכלי קשה ביותר.

3. המשיבים לא הגיבו כלל לבקשה, למעט המדינה, אשר השאירה ההחלטה לשיקול דעת

ביהמ"ש, אם כי סברה שדינה להידחות מהטעמים הבאים:

א. המבקשים לא צרפו תצהיר לבקשתם, התומך בבקשתם לפטור מאגרה.

ב. המבקשים כלל לא צירפו אסמכתאות המעידות על מצבם הכלכלי.

הבקשה לפטור מאגרה

4. ההלכה היא כי לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

ב. להראות שההליך מגלה עילה.

5. תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כדלקמן:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

6. ב-רע"א 2686/13 שמעוני נ' יגיל (החלטתו של כב' השופט הנדל מיום 1.12.13 – פורסם

במאגר נבו), ציין בית המשפט כדלקמן:

"יש לזכור כי שניים הם המבחנים למתן פטור מאגרה: חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה. בעוד הראשון מתמקד בתובע, השני בוחן את התובענה. בדיקת העילה במסגרת המבחן השני גמישה היא. הדרישה היא כי כתב התביעה יעמוד על רף מינימלי שטומן בחובו בהירות ופירוט...".

מן הכלל אל הפרט

7. המבקשים לא עומדים בדרישות המופיעות בסעיף 14(א) לתקנה 14 לתקנות האגרות.

בקשתם סתומה ולוקה . הם לא צירפו שום אסמכתאות בדבר מצבם הכלכלי - לא תלושי