סעיד נ' עיסא ואח'

פסק דין

העובדות הצריכות לעניין

בפניי תביעה קטנה שעניינה תאונת דרכים.

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג שמספרו 47-146-20.

הנתבע 1 הינו הבעלים של רכב שמספרו 85-391-29.

הנתבעת 2 הינה חברת הביטוח המבטחת את רכבו של הנתבע 1.

ביום 19/01/2011 אירעה תאונה בין שני הרכבים בכפר נחף.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום האירוע פגע הנתבע 1 במכוניתה אשר חנתה במרכז הכפר נחף. לאחר הפגיעה הותיר הנתבע 1 את פרטיו על רכבה של התובעת.

אשר על כן, תובעת התובעת סך של 7,671 ₪, המגלמים בתוכם את עלות תיקון הרכב, שכ"ט השמאי, וכן הוצאות שונות (ביול, הפסד יום עבודה וכד').

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את טענות התובעת. הנתבעים הודו אמנם כי במועד הרלוונטי "נשק" רכבו של הנתבע 1 לרכבה של התובעת, ואולם הם מכחישים את הנזקים אותם מציינת התובעת בכתב התביעה.

הנתבעים טענו כי בדיקת השמאי מטעם התובעת נערכה רק כ-40 ימים לאחר קרות הנזק, ועל כן נפגמת אמינות הדו"ח, בעיקר בכל הקשור באבחנה שבין נזקי האירוע לנזקים קודמים או מאוחרים יותר.

הדיון

במהלך הדיון הציע נציגה של הנתבעת 2, כי בעלה של התובעת ייבדק במכונת אמת, על חשבונה של הנתבעת 2, מאחר ואין כל מחלוקת בעניין האחריות. נציג הנתבעת 2 ביקש כי השאלה שתיבדק במכונת האמת היא האם כל הנזק שמופיע בדו"ח השמאי נגרם כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה דנן.

במהלך הדיון קיבלו התובעת ובעלה הסבר מפורט על המשמעות המשפטית של בדיקת הפוליגרף, והסכימו להיבדק במכונת אמת, וכן הסכימו כי תוצאות הבדיקה תהוונה ראיה מכרעת לעניין תביעה זו.

הכרעה

על פי תוצאות הפוליגרף נמצא כי גרסתו של בעל התובעת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות הינה נכונה.

אשר על כן, דינה של התביעה להתקבל.

לעניין הנזק, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 7,071 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וזאת בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 900 ₪, גם זאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יגרור סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים.