סעיד נ' נמירי

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית של התובעת, זאת לחיוב הנתבע בתשלום סכום כולל של 5,000 ₪. בכתב התביעה נטען, כי התובעת הזמינה, סמוך לתאריך 27/3/11, אצל הנתבע עבודת תריסים בביתה שבכפר שעב, זאת תמורת סכום כולל של 5,500 ₪, וכי במעמד ההזמנה מסרה התובעת לידי הנתבע שיק בסכום של 2,000 ₪, שמועד פרעונו – 6/4/11. עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 4/4/11 ביקשה התובעת לבטל את העסקה, זאת לאחר שהתובעת וידאה בשיחה עם הנתבע, כי טרם החל בביצוע העבודה, וטרם רכש חומרים לצורך כך. הנתבע השיב לתובעת את השיק, אולם לתובעת התברר כי קיבלה רק צילום של השיק, וביום 22/4/11 נודע לתובעת, כי השיק נפרע מחשבונה. התובעת הוסיפה וטענה בכתב התביעה, כי לאחר ביטול העסקה פנתה לגורם אחר שביצע עבורה את עבודת התריסים, וביקשה לחייב את הנתבע בתשלום סכום של 2,000 ₪ בגין השיק הנ"ל, בצירוף סכום של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

2.בכתב ההגנה, מנגד, נטען, כי הנתבע רכש חומרים בכפר כאבול מהעסק "אלומיניום סרחאן", מאדם ששמו מר מרואן אשקר, אשר נטען כי יוכל להעיד על כך בבית המשפט. עוד נטען בכתב ההגנה, כי התובעת ביקשה לדחות את התקנת התריסים, נוכח מצבה הכספי אשר לא אפשר לה לשלם את יתרת הסכום בגין העבודה (סכום של 3,500 ₪), וכי הנתבע, לאחר שרכש חומר והכין את ההזמנה, על פי המידות הנדרשות, המתין להודעת התובעת לגבי תחילת ביצוע העבודות, זאת עד שגילה, בסופו של דבר, שהתובעת התקינה תריסים אצל מישהו אחר. הנתבע טען בכתב ההגנה, כי התובעת הפרה את ההסכם באופן חד צדדי, וכי הנתבעת חייבת לשלם לו, תמורת החומר שרכש והוכן להתקנה, סכום העולה על הסכום של 2,000 ₪. לפיכך, ביקש הנתבע להורות על דחיית התביעה ועל חיוב התובעת בהוצאות.

3.בישיבה בפניי ביום 28/2/12 טענו שני הצדדים, זה בכה וזה בכה. התובעת חזרה על האמור בכתב התביעה וטענה כי הנתבע פרע את השיק בסכום של 2,000 ₪ בבנק וכי היא לא ראתה חומר שרכש התובע והכין לצורך ביצוע העבודות בביתה. התובעת הוסיפה וציינה, כי הזמינה גורם אחר לביצוע העבודות בביתה ושילמה לו בגין עבודות החלונות והתריסים סכום של 4,000 ₪ (ראה ת/1). התובעת אישרה, בדבריה בפניי, כי הנתבע ביקש שתשלם לו עבור החומר, אולם לא נעתרה לבקשתו, זאת נוכח העובדה שלא השיב לה את השיק, ומשלא ראתה חומר שנרכש על ידי הנתבע. הנתבע, מנגד, חזר על האמור בכתב הגנתו, ועל הטענה כי קנה חומר לביצוע העבודות. דא עקא, שהנתבע לא הציג במהלך הדיון בפניי מסמך לאישוש טענתו הנ"ל, ובניגוד לנטען בכתב ההגנה, אף לא התייצב מטעמו מר מרואן אשקר למתן עדות בעניין זה. הנתבע טען, כי הכין את החלונות להתקנה בבית התובעת, וכן כי לא נתן לתובעת את השיק המקורי, זאת לאחר שסיכמו ביניהם כי החומר שרכש והכין יישאר ברשותו ומנגד השיק יפרע.

4.בסופו של דיון במועד הנ"ל הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה ימסור הנתבע, תוך שבעה ימים, לידי בעלה של התובעת, עבור התובעת, את שני חלונות הזכוכית שהוכנו כאמור לצורך התקנה בבית התובעת, ובכך תבוא המחלוקת בתיק זה לסיום. להסכמה הנ"ל ניתן תוקף של פסק דין. דא עקא, שביום 19/4/12 בוטל, בהסכמת הצדדים, פסק הדין הנ"ל, זאת נוכח מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, על רקע טענת התובעת כי החלונות שהוכנו אינם תואמים את מידות החלונות שבביתה.

לפיכך, כל שנותר כעת הינו ליתן פסק דין, זאת תוך מתן הדעת לאמור בכתבי הטענות ולעדויות הצדדים בפניי.

5.מכתבי הטענות בתיק זה ומעדויות הצדדים עולה, כי התובעת הינה זו שהחליטה, באופן חד צדדי לבטל את החוזה בין הצדדים, ומבלי שקמה לה עילה על פי דין לעשות כן. כמו כן, אין חולק כי שיק בסכום של 2,000 ₪, שניתן על ידי התובעת לידי הנתבע, במסגרת ההתקשרות הנ"ל ביניהם, נפרע על ידי הנתבע, הטוען כי רכש חומרים והכין את החלונות להתקנה בבית התובעת. בנקודה זו יצויין, כי הנתבע לא ביסס בראיה כלשהי את טענתו הנ"ל, לפיה רכש חומרים והכין את החלונות לצורך התקנתם בבית התובעת.

עם זאת, מנגד, אין להתעלם מכך שהתובעת, באופן חד צדדי, וללא עילה חוקית לכך, ביטלה את החוזה בין הצדדים, דבר שסביר מאוד להניח כי הסב לנתבע, שהינו בעל עסק, בנוסף לעוגמת נפש, גם נזק ממוני מסוים, אף כי לא הוכח בפניי סכום הנזק שנגרם לנתבע בפועל. בדרך של אומדנה הנני קובעת, כי מן הראוי שישולם לנתבע על ידי התובעת בגין ביטול החוזה על ידה שלא כדין פיצוי בסכום של 1,000 ₪, אשר יקוזז מסכום השיק שנפרע על ידי הנתבע, ומשכך יחוייב הנתבע בתשלום סכום של 1,000 ₪ לידי התובעת, זאת לאחר שקיבל לידיו בגין השיק סכום של 2,000 ש"ח.

6.לפיכך, לסיכום, הנני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה לנתבע לשלם לידי התובעת סכום של 1,000 ₪, זאת תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.

מזכירות ביהמ"ש תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: