סעיד נ' מועצה מקומית נחף ואח'

החלטה

בבקשה לפסילת שופט

התובע, מורה לחינוך גופני, תובע פיצויים בגין נזק גוף, בעקבות פגיעה של כדור באגודל יד ימינו, אשר נבעט על ידי תלמיד במהלך שיעור חינוך גופני שניהל התובע.

בהחלטה מיום 19/5/13 נקבע קדם משפט בתיק ליום 13/10/13.

ביום 2/10/13 ביקש ב"כ התובע את דחיית קדם המשפט, בגין תחולת חג עיד אל אדחה, והדיון נדחה לבקשתו ליום 6/1/14.

ביום 5/1/14 בשעה 14:30, הגיש ב"כ התובע בקשה נוספת המוסכמת על הצד השני לדחיית קדם המשפט הקבוע למחרת בבוקר, מהטעם ש"אינו בקו הבריאות" (הא ותו לא), מבלי לצרף אישור כלשהו לבקשתו. בקשה זאת נדחתה.

למרות זאת, ב"כ התובעת לא התייצב לקדם המשפט ביום 6/1/14 ואף לא שלח מי מטעמו להחליף אותו.

משכך ניתנה החלטה כדלקמן:

"ב"כ התובע ינמק מדוע לא יחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בגין אי התייצבות לדיון היום, על אף שבקשה לדחיית מועד דיון שהגיש אתמול, נדחתה" .

בנוסף, במהלך הדיון הודיע ב"כ הנתבעת כי התובע לא ביצע הליכים מקדמיים, לא המציא טופס וס"ר חתום ולא ענה לשאלון שנשלחו אליו, ולא ביצע הליך גילוי מסמכים. זאת על אף תזכורות שנשלחו אליו.

משכך, ונוכח ההחלטה מיום 19/5/13 במסגרתה ניתן צו לביצוע הליך תשובות לשאלונים, גילוי מסמכים והמצאת טופס וס"ר, ניתנה ההחלטה הבאה:

"ב"כ התובע ינמק מדוע לא תמחק התביעה, תוך חיוב בהוצאות, בגין אי ביצוע הליכים מקדמיים, בניגוד לתקנות ובניגוד להחלטתי מיום 19.5.13, מחוסר מעש ולפי תקנה 122 לתקסד"א.

הנימוקים, כאמור לעיל, יוגשו עד ליום 20.1.14, שאם לא כן, תמחק התביעה תוך חיוב בהוצאות ללא התראה נוספת."

במסגרת נימוקי ב"כ התובע בעקבות ההחלטה מיום 6/1/14, צורף אישור מחלה מיום 6/1/14, לפיו הורה לו הרופא על מנוחה מיום 5/1/14 ועד 7/1/14.

ועוד הוסיף ב"כ התובע שלל ביקורת על החלטת בית המשפט, תוך הפניה מפורטת למקרה אחר, בו שופטת מסוימת נעדרה מיום דיונים מפאת מחלה. כן טען כי למרות היעדרותו אימץ בית המשפט את עמדת ב"כ הנתבעות, לקה ב"קביעת ממצאים עובדתיים על פי צד אחד", ואף "התייחס להליך התלוי ועומד בפניו ולתוצאותיו". לשיטתו, בית המשפט גילה כלפיו חוסר סובלנות וקוצר רוח קיצוני, המקים חשש למשוא פנים. זאת נוכח העובדה שנעתר לבקשה שהגישה הנתבעת לקבל ארכה להגשת כתב הגנה ואילו בקשתו לדחיית הדיון מפאת מחלה נדחתה, מעשה של איפה ואיפה. לדבריו התנהלות בית המשפט יוצרת משבר אמון ומטילה צל כבד על האובייקטיביות של בית המשפט.

משכך, מבקש התובע כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתביעה זאת.

לא מצאתי בטענות התובע ולו בדל של יסוד לקיומו של חשש אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט. למותר לציין, כי אין בהחלטתי מיום 6/1/14, מלבד הדברים שנרשמו לעיל.

אין בין ארכה להגשת כתב הגנה, אשר נתנה על ידי הרשמת בטרם הועבר התיק לטיפולו של שופט, לבין בקשת דחייה של דיון, שעות מספר לפני הדיון, בטענה כללית שב"כ התובע "אינו בקו הבריאות" ללא תימוכין. זאת בין השאר, בשל בזבוז זמנו של בית המשפט וציבור המתדיינים בעקבות דחיות של הרגע האחרון. מה עוד שבקשה ראשונה של ב"כ התובע לדחיית קדם המשפט נענתה בחיוב, על אף שלא התייחסה לעמדת הצד השני ועל אף שהוגשה זמן קצר לפני הדיון.

בנסיבות אלה אין כל פגם בכך שב"כ התובע נדרש להסביר אי התייצבותו או למצער, אי שליחת נציג מטעמו לקדם המשפט.

אף הדרישה לנמק מדוע לא תימחק התביעה בגין אי ביצוע הליכים מקדמיים, על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נעשתה כדין ובמסגרת סמכות בית המשפט, ואין בה כל פגם. ההפך הוא הנכון, היא נועדה לקדם את ההליכים בתיק ולמנוע סחבת, תוך מתן אפשרות לתובע להביא את דבריו, בטרם תינתן החלטה בעניין. לא מדובר ב"סנקציה אופרטיבית משמעותית של מחיקת התביעה", ואין בהחלטה קביעת ממצאים עובדתיים כלשהם, בוודאי שלא בקשר להליך גופו. לו היה טוען ב"כ התובע כי ביצע הליכים אלה, מן הסתם, לא היתה נמחקת התביעה.