סעדיה נ' כרמי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, אשר חייב את המבקש לשלם למשיב, סכום של 803,079 ₪ קרן בצרוף מע"מ וכן שכ"ט עו"ד, אשר ניתן ביום 10.11.2011, וזאת לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט קמא נדחתה.

יוער, כי בנוסף למבקש חוייבו נתבעים נוספים בתשלום למשיב יחד ולחוד עם המבקש בסכומים שונים.

2.בבקשתו טען המבקש, כי סיכויי הערעור טובים שכן נפלה שגגה תחת ידיו של בית משפט קמא הן בקביעותיו העובדתיות הן במסקנותיו המשפטיות ומשכך אין לקבוע כי הערעור משולל סיכויי הצלחה כלשהם, כך גם כי מסקנות בית המשפט בלתי סבירות.

בין השאר, טען המבקש כי בית המשפט שגה כאשר חייבו לשלם שכ"ט עו"ד נוסף, הגם שנקבע כי המשיב התרשל בייצוג המבקש במסגרת הליכים פליליים שהתנהלו נגדו.

עוד טען בכל הקשור לסכומי החיוב ואופן קביעתם.

בכל הקשור למאזן הנוחיות טען המבקש כי הופטר רק לאחרונה מפשיטת רגל וכי אין לו כל ובהתחשב במצב בריאותו וגילו, אין מקום שיירדף על ידי המשיב.

3.המשיב בתגובתו טען כי הערעור מכוון כנגד קביעות עובדתיות של בית משפט קמא. לטענת המשיב, המבקש לא הצביע על כך שקיים נזק בלתי הפיך שאינו ניתן להשבה ולא הוכיח כי סיכויי הערעור טובים. עוד עמד על הכלל כי אין מעכבים ביצוע חיוב כספי, אפילו הוגש עליו ערעור שכן ביצוע פסק כספי אינו כרוך בקושי להחזיר מצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. המשיב התייחס גם לגופם של דברים, וטען בסופו של דבר כי אין בערעור ממש שכן פסק הדין מבוסס על אדנים עובדתיים מוצקים, ועל כן סיכוייו אפסיים. על כן, משזכה המשיב בפסק דינו, זכאי הוא לממשו בלא המתנה לתוצאות הערעור על פסק הדין.

4.נקדים ונציין כי ככלל לא יעוכב ביצועו של פסק דין ועל אחת כמה וכמה מעת שמדובר בפסק דין בו הוטל חיוב כספי, למעט במקרים יוצאי דופן (ראה ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (לא פורסם, 20.7.2006)).

הלכה פסוקה היא כי כאשר בית המשפט דן בבקשה לעיכוב ביצוע, עליו להידרש לשני מבחנים מצטברים; ראשית, עליו לבחון את סיכויי הערעור ואם ימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת מאזן הנוחות של הצדדים, דהיינו הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו. בכלל זה, על בית המשפט לבחון עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור (ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל (לא פורסם, 19.11.2000))

וכן נקבע לעניין חיוב כספי, כי -

 "הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של המערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין ... ההתחשבות במצבו של המבקש ובהשפעת ביצועו המיידי של פסק הדין על מצבו מתנית, לטעמי, בשלושה: ראשית, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם...; שנית, על המבקש לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, מוטל על בית המשפט לתת את דעתו, בהקשר האמור, גם לפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם לזוכה כתוצאה מן העיכוב ..." (בש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403, 405-406).

ונקבע כבר לעניין מאזן הנוחות, כי על המבקש עיכוב ביצוע כאמור להניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה מביצוע ההחלטה, למהותם ולאפשרות תיקונם. כמו כן, על המבקש להגיש תצהיר בו יפורטו היטב העובדות עליו נסמכות טענותיו (ראו ע"א 9750/05 אליהו נ' יצחק אלנר, לא פורסם (14.2.06)).

5.דין הבקשה להידחות, ובעיקר מחמת שאלת מאזן הנוחיות.

המבקש הסתפק בתצהיר קצר שעיקרו מתייחס לשאלת סיכויי הערעור. בכל הקשור לשאלת מאזן הנוחיות הסתפק המבקש במפורט להלן:

"אני בן 85, חולה מאוד, ורק עכשיו קיבלתי הפטר מפשיטת הרגל אחרי יותר מעשרים שנה. אין לי כסף, אני חי בתנאי מחייה צנועים, ורק רוצה רק לסיים את חיי בכבוד. בגלל זה אני מבקש לעכב את פסק הדין... בגלל שכל יום שלי שחולף אי אפשר להחזיר" (סעיף 9 לתצהיר). בהמשך נטען כי למרות שהמשיב יודע זאת הוא ממשיך לרדוף את המבקש.

מעבר לפירוט זה לא מצא לנכון המבקש להציב תשתית כלשהיא לנטען על ידו.

לא למותר להוסיף, כי אין מקום להתייחס לסעיף בתצהיר המאמת את העובדות המורטות בבקשה.

6.כמובן, שאין כל תשתית כאילו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הכספים ישולמו למקרה והערעור או חלקו יתקבלו.

משכך, היה על המבקש לפרט ולעמוד בתנאים שפורטו לעיל, מעת שמבוקש העיכוב בגין נזק בלתי ניתן לתיקון שיכול וייגרם לחייב בתשלום, כגון צורך למכור דירת מגורים ועוד.