סעדון נ' לביטוח

פסק דין

לפני תביעה קטנה לפיצוי התובע על נזקי גוף שנגרמו לו עת שנסגרה עליו דלת אוטובוס שבבעלות חברת "קונקס", המבוטחת על ידי הנתבעת.

התובע טוען כי ביום 18.5.2009 בשעה 13:00 לערך, הוא עלה אחרון לאוטובוס בקו 9 והנהג סגר את הדלת על כתפו השמאלית. למחרת היום הרגיש התובע כאבים והלך לרופא ששלח אותו לצילום. התובע התקשר לנתבעת ושם נמסר לו כי המקרה ידוע להם והפנו אותו לחברת הביטוח – הנתבעת.

הנתבעת טוענת בכתב התביעה כי התובע כלל לא נפגע בתאונת הדרכים כפי שהוא טוען. לנהג האוטובוס לא זכור כלל כי מי מנוסעי הרכב נפגע על ידי דלת האוטובוס. התובע לא הוכיח כי במועד הנטען הוא נסע באוטובוס בכלל ולא טרח לצרף כרטיס נסיעה לתביעתו.

עוד טוענת הנתבעת כי התובע פנה לטיפול רפואי רק יומיים לאחר התאונה וכי יש לו "עבר תאונתי" של 6 תאונות דרכים.

לחלופין מכחישה הנתבעת את הנזקים הנטענים בכתב התביעה ואת אומדנם וטוענת כי לתובע לא נגרמו מוגבלויות כלשהן עקב התאונה והוא לא הגיש כל חוות דעת רפואית בקשר לתביעתו. לתובע היסטוריה רפואית עשירה ואין קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזקים הנטענים ואף הסכום הנתבע עבור כאב וסבל הוא מוגזם ומופרך.

בדיון שהתקיים בפני היום העיד התובע ובסיום עדותו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

באשר לעצם קרות האירוע - נתתי אמון בעדות התובע ולפיה הוא אכן נפגע במועד הנטען מדלת האוטובוס שנסגרה עליו. מנגד, הנתבעת לא זימנה מטעמה כל עד ובפרט לא את נהג האוטובוס, שפרטיו צויינו במפורש באישור המשטרתי שצורף לכתב התביעה. יצוין כי על פי דברי נציג הנתבעת, הנהג "לא מאשר ולא פוסל" את עצם קיומו של המקרה. יש לזקוף לחובת הנתבעת את הימנעותה מלזמן את הנהג למתן עדות בבית המשפט.

העובדה שהתובע איננו אוחז בידיו את כרטיס הנסיעה באוטובוס, אין בה, כשלעצמה, כדי לסתור את טענתו של התובע, שכאמור נתתי בה אמון, ולפיה הוא אכן נסע באותה נסיעה שאת פרטיה מסר בכתב התביעה, ונפגע מדלת האוטובוס שנסגרה עליו. התובע אף העיד בפני, עדות שלא נסתרה, ולפיה משהתקשר לחברת "קונקס" מס' ימים לאחר התאונה, נמסר לו כי המקרה ידוע להם.

הטענה שלתובע תביעות קודמות בגין תאונות דרכים, לא זו בלבד שלא הוכחה בראיות, אלא שאין בה, כשלעצמה, כדי להעלות או להוריד מטענותיו ביחס לתאונה נשוא כתב תביעה זה.

באשר לנזק - התובע צרף לכתב התביעה אישורים רפואיים המלמדים כי ביום 20.5.2009 הוא ביקר בקופת החולים והתלונן על כך שדלת האוטובוס נסגרה עליו ביום 18.5.2009 ושהוא סובל מכאבים והגבלה בתנועות הכתף השמאלית. בבדיקתו נמצא "כתף שמאל – הגבלה בתנועות אבדוקציה ואאודוקציה" והתובע קיבל מרשם למשכך כאבים. ביום 27.5.2009 הופנה התובע לצילום כתף, בצילום מאותו יום נמצא כי "אין לראות שינויים חבלתיים". ביום 27.5.2009 נרשמו לתובע 14 ימי מחלה החל מיום 18.5.2009. התובע העיד בפני כי הוא עבר גם 3 טיפולי פיזיוטרפיה, אך הוא לא הגיש כל ראייה בעניין זה.

נוכח המסמכים שהוצגו כאמור ולאחר שמיעת עדות התובע, שוכנעתי כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בלבד.

על יסוד האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪. כן עליה לשלם לתובע אגרת בית משפט בסך של 72 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (23.6.2011) ועד היום.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו לתובע בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק דין זה לנתבעת, אחרת – הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת.

המזכירות תמסור העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: