סעד נ' עוסמאן

החלטה

1.מונחת לפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית בסדר דין מקוצר, בסכום של 43,700 ₪ בגין אי ביצוע עבודות אלומיניום בביתו של המשיב.

הרקע וטענות הצדדים:

2.בין הצדדים נחתם ביום 9/5/09 הסכם לביצוע עבודות אלומיניום בביתו של המשיב, לפיו התחייב המבקש לבצע אספקה והתקנה של חלונות ודלתות בביתו של המשיב ובתמורה מסר המשיב לידי המבקש 9 שיקים שכל אחד מהם על סך של 5,000 ₪.

3.על פי כתב התביעה, המבקש לא ביצע את חלקו בהסכם ולא התקין את הדלתות והחלונות עם זאת פרע 6 שיקים מהשיקים שנמסרו לידיו, בסכום כולל של 30,000 ₪, לגבי השיקים הנותרים נתן המשיב הוראת ביטול. בשל הפרת ההסכם מצד המבקש, הודיע המשיב למבקש על ביטול ההתקשרות והוא תובע את סכום השיקים שנפרעו ובנוסף פיצויים בגין עוגמת נפש, נזקים והוצאות שנגרמו לו בסך של 13,200 ש"ח.

4.כאמור, המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן. לטענתו הוא החל במלאכת היצור לאחר החתימה על ההסכם שערכו הכולל עמד על סך של 85,000 ש"ח, הזמין חומרי גלם לביצוע העבודות, ולאחר סיום העבודות המתין לאישור המשיב להתקנת המוצרים בביתו. עוד טען המבקש כי לאחר 4 חודשים מהחתימה על ההסכם, לבקשת המשיב, נערך הסכם נוסף בעל פה לפיו הקף העבודה גדל ועמד על סך של 103,000. המבקש טען כי בביתו של המשיב בוצעה התקנה של משקופים עבריים.

5.המבקש טען בתצהירו כי רק בחודש 6/2010, לאחר דחיות שנבעו כולן מסיבות הנוגעות למשיב, הודיע לו המשיב כי עליו להגיע תוך יומיים להתקנת העבודות. המבקש הודיע כי אין ביכולתו להתקין את העבודות בתוך יומיים לאור מחוייבות לעבודה אחרת, והוא יבצע את ההתקנה בתקופה של 10 עד 15 יום. ביום 3/7/10 קיבל המבקש הודעה מצד ג' שהמשיב מבטל את ההתקשרות עימו ומזמין את העבודה מאחר. הודעה זו אושרה ע"י המשיב בשיחה טלפונית.

6.המבקש טען כי התובע הוא זה שהפר את הסכם ההתקשרות, מלאכת הייצור הושלמה ונגרמו לו הפסדים על סך של 103,000 ₪.

7.המבקש נחקר על תצהירו בקצרה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, מכאן ההחלטה.

8.ב"כ המבקש חזר על הבקשה וטען כי החקירה הנגדית לא סתרה את גרסתו של המבקש, מרבית העבודות שהוזמנו ע"י המשיב בוצעו ועדיין מצויים בבית המלאכה של המבקש. בשלב האחרון של סיכומיו, נטען ע"י המבקש כי התביעה כוללת סכום שלא מכוח הסכם ואין מקום לדון בו בתביעה כפי שהוגשה.

9.ב"כ המשיב בסיכומיו טען כי, אין מחלוקת כי המשיב מסר למבקש שיקים בסכום של 45,000 ₪. לטענתו, במסגרת החקירה הנגדית חזר המבקש מטענתו בדבר הסכם נוסף והודה כי טרם ביצע חלונות פנורמה. באשר לטענת הקיזוז אשר בפי המבקש, זו נטענה באופן סתמי ללא כל פירוט מתחייב, מה הוזמן על ידו, איזה עבודות ביצע, לא צורפו חשבוניות, תמונות וחוות דעת. כל זה לא נעשה ולכן אין לקבל את טענת הקיזוז.

דיון

10."הלכה פסוקה היא שבית משפט אשר דן בבקשה למתן רשות להגן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה. נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו…אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. דברים אלו הם האלפבית של סדר הדין המקוצר" (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית ע' 169-170).

11.מאידך, חייב המבקש לפרט טענותיו, טענות כלליות וסתמיות או טענות שיופרכו ויתבררו כהגנת בדים, לא יצדיקו מתן רשות להתגונן.

12.עיון בבקשת רשות להתגונן מצביעה על טענה אחת עיקרית, טענת קיזוז בגין העבודות שביצע המבקש במסגרת ההסכם שנחתם עם המשיב. דה עקא, שטענה זו לוקה בחוסר פירוט, לא מפורטות העבודות שבוצעו, ערכן, מחיר חומרי הגלם שנדרשו לביצוע אותן עבודות וכדומה. טענה זו נטענה ללא פירוט הולם וכנדרש על פי ההלכה הפסוקה ובלא הצגת תשתית עובדתית.

13.במצב דברים זה, עסקינן בהגנה דחוקה, אשר הרשות להתגונן תינתן בכפוף להפקדת ערובה בקופת בית המשפט.

14.על כן, אני מתירה למבקש להתגונן כנגד התביעה בכפוף להפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

15.לתזכורת פנימית ליום 4/3/12, לבדיקת ההפקדה כאמור, ולאחר מכן ינתנו הוראות באשר להמשך הליכי הדין.

16.המזכירות תשלח החלטה זו לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.