סע"ש 9585-09-11 דבורקין נ' מדינת ישראל

פתח דבר

1.התובע מונה על ידי הנתבעת לתפקיד חשב מלווה במועצה המקומית מג'אר, והוא שימש בתפקיד זה למשך כ- 4 שנים לטענתו. בחלק מהתקופה, היה התובע חשב מלווה גם במועצה המקומית מג'דל שאמס. בתביעה זו, מבקש התובע מבית הדין לקבוע כי בינו לבין מדינת ישראל התקיימו במהלך התקופה יחסי עובד ומעסיקה. זאת, על אף שבהסכם אשר שימש בסיס להתקשרות בין הצדדים, הוגדר התובע כ"קבלן עצמאי".

2.לטענת התובע, הוא זכאי לזכויות כספיות מתוקף היותו עובד של הנתבעת, בגין: הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, ביגוד, שי לחגים, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. בגין אלה, מבקש התובע לפסוק עבורו סכום כולל של 291,421 ₪.

3.לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, יש לסלק את התביעה כנגדה על הסף בהיעדר יריבות ו/או עילה, שכן בין התובע ובינה התקיימה התקשרות על בסיס חוזה למתן שירותים ולא התקיימו יחסי עבודה.

4.התביעה הוגשה בתחילה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. משהוגש כתב ההגנה לתיק ולאחר דיון מוקדם, ניתנה החלטה בדבר העברת הדיון בתביעה לבית דין זה, מטעמים של סמכות מקומית. בעקבות כך, התקיים דיון מוקדם נוסף ולאחריו ניתנה החלטה בדבר עריכת גילוי מסמכים הדדי והגשת תצהירים. מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו שלו. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות הגב' אתי הראלי, מנהלת תחום תפעול חשבים מלווים בנתבעת. ביום 10.3.2014 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק, בה נחקרו מצהירי הצדדים. בהמשך, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

5.כיוון שהדיון בסעדים הכספיים הנתבעים, נדרש רק במקרה שבו נקבע כי יש להכיר בכך שהתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיקה, נכריע תחילה בשאלה זו. לצורך כך תובא תחילה סקירה תמציתית של המבחנים אשר הותוו בפסיקה, לאורם תיבחן מערכת היחסים בין הצדדים ובהמשך יובאו טענות הצדדים בעניין זה.

המבחנים המקובלים לקביעת מעמדו של מבצע העבודה

6.מעמדו של "עובד" אינו נקבע רק על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים, אלא על סמך מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. "בחינה זו של מהות היחסים נעשית בהתבסס על כלל נסיבות העניין, על פי המבחן המעורב אשר במרכזו עומד מבחן ההשתלבות" (ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים - עירית ירושלים, ניתן ביום 13.1.2011 וראו הפניה שם לס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג 17 (2001)).

7.המבחן המקובל לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, היינו, האם מדובר ב"עובד" או "עצמאי", הינו "המבחן המעורב" (עו"ד זאב טריינין – מיכה חריש ומפלגת העבודה, פד"ע לז 433). מבחן זה מבוסס בעיקרו על "מבחן ההשתלבות". בפן החיובי של מבחן זה, "נבדקת השאלה אם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה נבחנת השאלה אם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו..."(ראה דב"ע לא/27-3 עיריית נתניה – בירגר, פד"ע ג' 177, 186). כן כלולים ב"מבחן המעורב", מבחני משנה נוספים: "...כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד..." (ע"ע 300256/98 אייזיק - תה"ל - תכנון המים לישראל בע"מ, ניתן ביום 10.6.2002, עמ' 834-835 וכן: ע"ע 300267/98 טויטו - מ.ש.ב הנדסת קירור ומיזוג אויר (1965) בע"מ, פד"ע לז 354, 363).