סע"ש 8769-04-15/38417-05-15

1.לפני בקשה בהסכמה לאיחוד הדיון בתיקים שבכותרת.

2.הנתבעת (להלן גם: החברה) הגישה תביעה כנגד הנתבע (להלן גם: העובד) מכח חוק עוולות מסחריות התשנ"ט 1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות) (סע"ש 8769-04-15) והנתבע הגיש כנגדה תביעה לתשלום זכויות סוציאליות לרבות בעניין סיום יחסי העבודה בין הצדדים ופגיעה בשמו הטוב(בקשר עם טענות החברה לגניבה) (סע"ש 38417-05-15).

3.תביעת החברה הוגשה בבית משפט השלום באשדוד כנגד העובד, רעייתו ושותפם בעסק שפתחו. בתביעה זו, נתבעו סעדים הקשורים ליחסי העבודה בין הצדדים (מכוח חוק עוולות מסחריות) וסעדים נוספים שאינם מצויים בגדר סמכות בית הדין. הללו ממשיכים להתברר בבית משפט השלום, בעוד שהתביעה כנגד העובד, הנובעת מיחסי העבודה הועברה לדיון בבית הדין.

בהתאם להחלטת בית משפט השלום באשדוד הועברה התביעה כנגד שלושת הנתבעים לבית הדין, מכוח חוק עוולות נסחריות (החלטה מיום 9.7.15), אולם נוכח ערעור שהוגש על החלטה זו נקבע כי בית הדין מוסמך לדון בתביעה שהוגשה כנגד העובד בלבד (פסק דין בע"א(ב"ש) 42881-10-15, מיום 20.12.15).

בדיון מוקדם שהתקיים בפני כב' השופטת אנגלברג- שוהם ביום 7.11.16, נמחקו שני הנתבעים הנוספים מכתב התביעה, בהעדר סמכות עניינית ונוכח החלטת בית המשפט המחוזי בעניין (ע"א(בש) 42881-10-15).

4.תביעת העובד החלה להתברר בפני כב' השופט פרנקל, והתקיימו שני דיוני הוכחות בהם נשמעו עדי העובד וחלק מעדי החברה. התיק קבוע לישיבה נוספת ליום 4.12.16. כאמור, בתביעת העובד נדונו טענות החברה בעניין גניבה, וגזל סוד מסחרי, בקשר עם תביעת התובע לפיצויים שלא כדין ופגיעה בשם הטוב.

5.הצדדים טוענים כי יש לאחד הדיון בשתי התביעות מאחר שמדובר באותם צדדים, ואותה מסכת עובדתית.

הכרעה

6.תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".

תקנה 120 לתקנות סדרי הדין מסמיכה את בית הדין לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. מסגרת זו של הסמכות על-פי שיקול דעת היא רחבה.

השיקולים אותם על בית הדין לשקול, בעת מתן החלטה בבקשה לאיחוד דיון, הינם יעילות הדיון אשר נבחנת, בין היתר, בקיומן של שאלות זהות או דומות, וכן שלב הדיון אליו הגיע כל אחד מהעניינים התלויים ועומדים, אשר לגביהם מתבקש האיחוד. בין השיקולים אותם ייקח בית הדין בחשבון, קיים גם השיקול של תום הלב בהגשת בקשה מסוג זה, לרבות באשר לעיתוי הגשת בקשה זו. כמו כן, יבחן בית הדין, האם יש באיחוד הדיון כדי למנוע עיוות דין למי מהצדדים. עיוות דין כזה, עשוי להיגרם אם במסגרת אחד העניינים התלויים ועומדים תוכרע פלוגתא מבלי שתינתן לצד כלשהו האפשרות להתייחס אליה.