סע"ש 8156-03-13

1.התובע טוען כי התפטר בדין מפוטר מכיוון שלא קיבל את מלוא זכויותיו, וכי הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חגים, הפרשות לפנסיה ששולמו לו בחסר ועוד. הנתבעת מכחישה את טענותיו אלה, וטוענת כי התפטר כדי להתמחות במקצוע שלמד במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, וכי הסכומים שנתבעו שולמו לו כחוק.

2.ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן העולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

• התובע עבד אצל הנתבעת כמאבטח שרים מיום 6.4.07 ועד ליום 24.10.12. במועד זה התפטר התובע מעבודתו אצל הנתבעת.

• במהלך תקופת עבודתו, השלים התובע תואר בסיעוד. בחודש 9/2012 עבר התובע את מבחני ההסמכה (ע' 4 ש' 22-26). עם קבלת ההודעה כי עמד בהצלחה בבחינות, התקבל התובע לעבודה כאח בחדר ניתוח בבית החולים הדסה (ע' 5 ש' 4-8).

   

  3.האם התפטר התובע בדין מפוטר?

  טוען התובע כי לאורך תקופת עבודתו הנתבעת לא שילמה לו את מלוא זכויותיו. פניותיו בעניין זה לא נענו. לפיכך, לאחר שהשלים את חובותיו האקדמיות, התפנה לטפל בנושא זה. התובע פנה בכתב אל נתבעת (מכתבו מיום 25.9.12, נספח א לסיכומיו, להלן - המכתב), ומשלא תוקנו הליקויים שעליהם הצביע, נאלץ להתפטר מעבודתו אצל הנתבעת.

  הנתבעת טוענת מנגד כי המכתב הנ"ל לא הגיע לידיה וכי מספר הפקס הרשום בו אינו נכון. מכל מקום, סמיכות הזמנים בין התפטרות התובע לתחילת עבודתו כאח חדר ניתוח מעידה כי לא התפטר תנאי עבודתו אלא בשל רצונו לעבוד במקצוע שרכש.

   

  4.התפטרות בדין מפוטר בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, תתקבל ככזו אם יתמלאו שלושת התנאים המפורטים להלן:

  "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה' או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת" (עע (ארצי) 26706/05/11 חיים שבתאי נגד טכנובר בע"מ, ניתן ביום 10.6.13)

   

  התובע לא עמד ב-2 מתוך שלושת התנאים המפורטים לעיל. לאחר עיון חומר הראיות שהוצג לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי אין קשר סיבתי בין התפטרות התובע לבין טענותיו בדבר אי תשלום זכויותיו, וכי לא זה היה הגורם להתפטרות במועד שבו התפטר התובע. יתר על כן, לא ברור כלל לאן נשלח אותו מכתב התראה שהתובע טוען כי שלח לנתבעת. מכל מקום מכתב זה לא התקבל אצל הנתבעת.

   

  5.התובע עבד אצל הנתבעת במשך כ-5 שנים. לטענתו לאורך כל התקופה פנה אל הנתבעת וטען כי ישנם אי סדרים (ע' 6 ש' 14-15). התובע פנה לייעוץ משפטי באפריל- מאי 2012 (ע' 5 ש' 31-32), ואולם את המכתב, שנכתב בסיועו של עו"ד (ע' 6 ש' 3-4), שלח כחמישה חודשים לאחר מכן. משמע שהתובע היה מודע היטב לזכויותיו כ-5 חודשים לפני התפטרותו, אך בחר להתפטר במועד המתאים לו – היינו לאחר שסיים את לימודיו. במהלך עבודתו אצל הנתבעת למד התובע סיעוד. התובע סיים את לימודיו בחודשים יולי-אוגוסט, ניגש לבחינות בחודש ספטמבר (ע' 4 ש' 21-27) והתפטר כאמור לעיל ב-24.10.2012. מכאן שבמועד ההתפטרות סיים התובע את כל חובותיו. התובע שקד על לימודיו במשך 4 שנים, וקשה להניח כי היה בוחר להמשיך ולעבוד כמאבטח לאחר שהשלים את לימודיו ורכש מקצוע.