סע"ש 7861-06-14

האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, לפיצוי בגין לשון הרע ולתשלומים נוספים, כנתבע על ידו, בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת וכתוצאה מסיומה? זוהי השאלה בה עלינו להכריע בתיק זה. 

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. הנתבעת היא חברה שעיסוקה פינוי אשפה ברשויות מקומיות בארץ והתובע עבד אצלה כנהג משאית לפינוי אשפה מיום 10.09.2006 ועד ליום 30.03.2014.

2. לטענתו, הוא פוטר מבלי שנערך לו שימוע ומבלי ששולמו לו פיצויי פיטורים. בנוסף, טען כי הנתבעת הוציאה את דיבתו רעה וכן קיזזה לו ימי חופשה, לא שילמה לו דמי מחלה ושכר עבודה בתקופת השעייתו מהעבודה ודמי הודעה מוקדמת.

3. לדבריו, נתבקש ללמד נהג חדש בחברה את קו הנסיעה בו הוא עובד ולאחר מכן התבקש בבוקרו של אחד מימי העבודה למסור את מפתחות המשאית החדשה עליה עבד ואף את קו העבודה שלו.

   הדבר גרם לו לתעוקה בחזה, אשר בעטיה פונה לבית חולים ונצטווה לנוח בביתו. במהלך תקופת אי הכושר שלו נציגי הנתבעת לא התעניינו בשלומו, לא הכירו בימי המחלה שקיבל ולכן קיזזו את ימי ההיעדרות משכרו ואף לא שיבצו אותו, עם שובו, לעבודה.

4. כל ניסיונותיו לבוא בדברים עם נציגי הנתבעת, לרבות בעזרת נציגי ההסתדרות, לא הניבו פרי ויתרה מכך, הנתבעת מצאה לנכון להעליל עליו עלילות שווא, כהגדרתו, ופגעה בשמו הטוב.

5. הנתבעת טענה מנגד, כי התובע נטש את מקום העבודה, תוך שהביע מפורשות את רצונו שלא לשוב אליו, וזאת בנסיבות של הפרת משמעת חמורה (סעיף 4 לכתב ההגנה), שכן סירב למלא אחר הוראה לגיטימית שניתנה לו מצד הממונים עליו.

6. התובע לא הופיע לעבודה במשך תקופה של מספר שבועות, בסופה המציא לידי עובדת החברה אישור רפואי בדבר כאבי גב תחתון.

7. ביום 26.05.2014, במסגרת מכתב תשובה שנשלח לבא כוחו, הביעה הנתבעת את נכונותה כי התובע ישוב לעבודתו, אך מסיבות השמורות עמו, הוא סירב. לדבריה, התובע ניסה לכפות עליה את שיבוצו למשאית מסוימת וסידורי עבודה שלא התאימו לצרכיה.