סע"ש 7405-05-16

לפנינו בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות.

התביעה

בתביעתו, שהוגשה ביום 3.5.16, טוען התובע כי הינו יליד 1947, כי עלה לישראל מברית המועצות בשנת 1991 והחל לעבוד אצל הנתבעת כמהנדס חשמל החל מיום 1.2.1995 ופרש ממנה לפנסיה ביום 31.5.14. לטענת התובע, הוא צורף לאחר תחילת עבודתו לקרן הפנסיה לעובדי הדסה אך מספר חודשים לאחר מכן הנתבעת העבירה אותו לקרן הפנסיה "מקפת הוותיקה". לטענתו, בסמוך לפרישתו נודע לתובע כי עוד בחודש 12/2003 העבירה הנתבעת את התובע לקרן פנסיה חדשה בחברת הביטוח הראל, וזאת באופן חד צדדי ומבלי שהודיעה לו על כך, ומבלי שהתובע חתם על טופס הצטרפות לקרן הפנסיה של חברת הראל. לטענת התובע העברה זו גרמה לו לנזק חודשי של 1,915 ₪ בתשלומי הפנסיה, והוא עותר לפסוק לו סך 326,227.76 ₪ בגין הפסדי פנסיה בעבר ובעתיד, בהתאם לחוות דעת אקטוארית שצירף לכתב התביעה.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף

הנתבעת טוענת כי עילת התביעה נוצרה בשנת 2003, כ-12.5 שנים לפני מועד הגשתה. יתר על כן, בהתאם להוראות התקנון האחיד של קרן מקפת, חלף המועד האחרון האפשרי להחזרת התובע למעמד של מבוטח פעיל בה בחודש 1/06, שנתיים לאחר מועד התשלום האחרון לקרן.

הנתבעת טוענת כי עובדת העברתו של התובע לקרן הפנסיה של חברת הראל (קרן נתיבות) צויינה בתלושי השכר של התובע ולמענו אף נשלחו דוחו"ת שנתיים בהתאם לסעיף 35 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005. בהתאם לכך, לתובע נודע דבר העברתו כבר בחודש 1/04 ולכל המאוחר בעת קבלת הדו"ח השנתי הראשון של חברת הראל.

תשובת התובע

התובע עומד על עמדתו כי העובדות שביסוד עילת התובענה נודעו לו לראשונה סמוך לפרישתו, וכי על עניינו חל סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, לפיו אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודע לתובע עובדות אלה.

התובע טוען כי נדרש בירור עובדתי בשאלת מועד גילוי העובדות שביסוד עילת התובענה ועל כן אין מקום לדחיית התביעה על הסף.