סע"ש 7101-01-13.01 ינואר 2015

1.החלטה זו ניתנת ביחס לבקשת המבקש לגילוי מסמכים ולמתן פרטים נוספים.

2.ביום 15.5.14 התקיים דיון אליו התייצבו בעלי הדין ובאי כוחם, ואשר במהלכו הסכימה ב"כ המשיבה ליתן תצהיר לפי לשון תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת ביחס לבקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים. בכל הקשור לבקשה למתן פרטים נוספים, טענה ב"כ המשיב, כי בסעיף 8 לתגובתה, שניתנה ביום 31.3.14, נתנה הבהרה בכל הקשור לכוונה בשימוש שנעשה ביחס לשני התיאורים "מוצא אחרון" ו"קרש הצלה", דבר אשר מהווה מבחינתה מילוי אחר הדרישה לפרטים נוספים.

דיון והכרעה:

3.תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת לעניין גילוי מסמכים כדלקמן:

"46(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למתן פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגלוי ו/או עיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.בכל הקשור לבקשת המבקש למתן פרטים נוספים, מקובלים על בית הדין טעמי ההתנגדות שהעלתה ב"כ המשיבה בתגובתה ובטיעוניה בדיון מיום 15.5.14, ויש לראות באמור בסעיף 8 בתגובתה, כמי שמילאה אחר דרישת המבקש למתן פרטים נוספים.

אין באמור בבקשת המבקש למתן פרטים נוספים, כמפורט על ידו בבקשתו ובטיעונו בפני בית הדין, כדי להגיע למסקנה, כי הפרטים הנוספים, כבקשתו, דרושים להבהרת טענות כלליות ובלתי מפורטות בכתבי הטענות.

5.בכל הקשור להליך הגילוי ועיון במסמכים, הרי שביחס לחשיבות שביסוד הליכי גילוי ועיון במסמכים, הן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית והן לצורך חקירה לחקר האמת, עמדו בתי המשפט, לא אחת בעבר, וכך נקבע ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ (טרם פורסם):

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מה הם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה.כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פד"י -נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין ידע על החומר שבידי חברו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת."