מיחשוב רפואי א. ד. (1994) בע"מ נ' אילן אלבוחר

1.התובעת הגישה תביעה נגד הנתבע אשר עילותיה "עשיית עושר ולא במשפט, השבה, חוזים והטעייה" (ר' הגדרת מהות התביעה). התובעת ביקשה כי בית הדין יורה לנתבע להשיב לה כספים ששולמו על ידה ביתר בגין פיצויי הלנת הודעה מוקדמת ששולמו לו בהתאם לפסק בורר שניתן בחודש נובמבר 2014. התובעת ציינה, כי פסק הבוררים הפך חלוט (ר' גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2016 שצורף כנספח 2 לבקשה, כהגדרתה להלן).

2.עוד טוענת התובעת כי ההשבה "מתבקשת הן לאור הסכמתו המפורשת של הנתבע והן מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט" (ר' סעיף ד' לכתב התביעה).

3.התובעת ציינה בתביעתה, כי בפסק הבורר חויבה לשלם לנתבע הודעה מוקדמת בסך 13,694 ש"ח בתוספת פיצויי הלנת שכר "בשיעור המירבי הקבוע בסעיף 17א' לחוק הגנת השכר" (ר' סעיף 9 לכתב התביעה).

4.סלע המחלוקת נעוץ, לגישת התובעת, באופן חישוב פיצויי ההלנה ביחס לשיעור המס שהיה עליה לנכות מסכום זה אותו חויבה לשלם לנתבע, בהנתן שסבורה היתה שלנתבע אין עבודה נוספת. וכך נכתב על ידה (ר' סעיף 15 לכתב התביעה):

"על סמך הצהרות הנתבע כעבודה יחידה התובעת ביצעה חישוב של פיצויי הלנת שכר וביום 26/1/15 העבירה לידי ב"כ הנתבע את הסכומים הבאים:

תשלום נטו של 81,853 ש"ח לאחר חישוב פיצויי הלנת שכר

ניכויי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, דמי בריאות וקרן השתלמות) אשר מסתכמים בסך של 75,167 ש"ח הועברו כדין לרשויות הניכויים".

5.עוד טוענת התובעת, כי בחודש אפריל 2016, שנה ושלושה חודשים לאחר העברת התשלום לנתבע, התובעת קיבלה טופס 101 מהנתבע ממנו עלה, כי היה עליה לערוך את חישוב המס בהתאם לנקודת מוצא לפיה התשלום מהווה הכנסה נוספת (עבודה שניה) מבחינת הנתבע ובחישוב מחודש שערכה התברר, כי היה עליה לשלם לנתבע סך של 44,392 ש"ח נטו וסך של 54,440 ש"ח היה עליה להעביר לרשויות המס.

6.ההפרש בין הסכום ששילמה לנתבע לבין הסכום אותו היה עליה לשלם לנתבע, בהתאם לחישוב השני, כאמור בסעיף 5 לעיל, עומד, לטענת התובעת, על 61,112 ש"ח. ההפרש בעלויות נובע, כך לגרסת התובעת, "מתשלום פיצויי הלנת שכר ביתר בסך של 39,642 בתוספת תשלום לרשויות הניכויים בשם הנתבע בסך של 21,470 ש"ח אשר ללא ספק תשלום ביתר זה נבע מהטעיית הנתבע את התובעת (ר' סעיף 25 לכתב התביעה) (הדגשה שלי – י.ז.ג).

7.מאחר ולטענת התובעת, לא ניתן היה "לתקן את התלוש למפרע" (ר' סעיף 26 לכתב התביעה) ולדרוש ממס הכנסה את החזר הכספים ששולמו ביתר מששנת הכספים (2015) נסגרה, "התובעת פנתה לנתבע על מנת שישיב לידיה את תשלומי היתר" (ר' סעיף 27 לכתב התביעה).