סע"ש 6616-09-15

תביעה זו עניינה עתירת התובע להצהיר כי על הנתבעת להמשיך ולהעסיקו ללא שינוי ובאותם תנאי עבודה ושכר כפי שהיו ערב קבלת ההחלטה על פיטוריו. עתירתו החלופית של התובע היא לתשלום פיצוי בגין נזק ממוני ונזק לא ממוני ובגין הפליה על רקע גיל וזאת בשיעור כולל של 992,000 ₪.

רקע עובדתי

1.התובע, יליד 1957, נשוי ואב ל-4 ילדים (מתוכם 3 בגירים), מועסק כמנהל הטכני של המשכן לאומנויות הבמה בבאר שבע (להלן: "המשכן") מיום 1.7.08. קודם לעבודתו במשכן עבד התובע בתחום אחזקה וניהול טכני של היכלי תרבות במשך כ-30 שנה (החל בתאטרון הקאמרי בתל אביב (כתאורן), עובר באופרה הישראלית (כראש צוות בכיר) וכלה בהיכל התרבות ראשון לציון (מנהל טכני במשך כ-10 שנים).

2.הנתבעת היא החברה העירונית לתרבות הפנאי בבאר שבע (להלן: "החברה" או "כיוונים" או "הנתבעת") המצויה בבעלות מלאה של עיריית באר שבע (להלן: "העירייה"). המשכן מהווה יחידה אחת בתוך הנתבעת המתנהלת כיחידת רווח והפסד עצמאית. המבנה שבו מצוי המשכן הוא המתקן המרכזי בעיר באר שבע לקיום אירועים, הופעות וטקסים.

3.התובע התקבל לעבודה כעובד העירייה במכרז פומבי שמספרו 3-07/08 ׁ(ת/3-ת/4) וביום 24.6.08 חתם עם העירייה על חוזה אישי המקובל ברשויות המקומיות כחוזה בכירים (להלן: "חוזה בכירים"; ת/5). במסגרת חוזה זה נקבע כי "תמורת עבודתו תשלם הרשות המקומית לעובד סך של 75% מתוך 85% שכר מנכ"ל, ושכר בכירים (דירוג 39 בדרגה 7), החל מיום תחילת תוקפו של חוזה זה". החוזה קיבל את אישורו של משרד הפנים (ת/7).

4.על רקע קבלתו לתפקיד מנהל טכני של המשכן, שכר התובע דירה בבאר שבע. בתחילה התגורר לבדו ולאחר מכן הצטרפו אליו שני בניו. אשת התובע נותרה לגור בטייבה והפחיתה את היקף משרתה ב-50% על מנת שתוכל לטפל בבנותיהם. אחת הבנות אשר הייתה בגילאי התיכון במועד תחילת עבודתו של התובע בבאר שבע, סרבה לעבור להתגורר בבאר שבע ולאחר סיום התיכון המשיכה את לימודיה באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, כך שמעבר המשפחה לבאר שבע לא הושלם עד היום.

5.באמצע שנת 2010 הועבר המשכן מניהולה של העירייה לניהולה של החברה. החברה מעסיקה כיום כ-230 עובדי ליבה ועובדים נוספים במתכונת שעתית. גם לאחר העברת המשכן על עובדיו לניהולה של החברה, המשיך התובע לקבל את שכרו מהעירייה בהתאם לחוזה הבכירים.

6.בחודש 10/10 נדרש התובע על ידי מר איתן חורי, מנהל משאבי אנוש בעירייה (להלן: "מר חורי") להסדיר את תנאי עבודתו בחברה באופן ישיר שכן לדבריו המצב שבו פעילות המשכן מצויה בשליטת החברה והוא עצמו מועסק על ידי העירייה, אינו תקין. עוד ציין מר חורי שאם לא יסכים התובע לעבור לעבוד בחברה בשכר נמוך מהשכר שמשולם לו, תאלץ העירייה לפתוח בהליך של סיום העסקה באופן חד צדדי (ת/10; ת/12; ת/15).

בין התובע לבין העירייה התנהל דין ודברים בעניין זה. ביום 13.3.11 התקיים שימוע לתובע שבעקבותיו החליטה העירייה לפנות למשרד הפנים. לאחר ישיבה שהתקיימה במשרדי העירייה ביום 11.4.11 עם נציג משרד הפנים הממונה על השכר ותנאי שירות בגופים נלווים, מר ניסים בן יקר (להלן: "מר בן יקר"), נתקבלה עמדת התובע וניתן אישור משרד הפנים ששכרו של התובע יוותר על כנו כפי ששולם עד לאותו המועד. ביום 24.5.11 ניתן אישור בכתב לסיכום (ת/18).