סע"ש 6377-08-13

1.לפנינו תביעה, במסגרתה עותרת התובעת לקבלת סכום כספי בסך 224,733 ₪, וזאת בגין שכר עבודה, השלמה לשכר מינימום, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב.

בסיכומי התובעת שונה הסכום של חלק מרכיבי התביעה, וכן נזנח הרכיב הנוגע לשכר מינימום.

לפיכך, במסגרת פסק הדין להלן נדון ברכיבים כפי שהופיעו בסיכומי התובעת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וכן תביעה שכנגד. לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לרכיבים הנתבעים, מאחר והיא זו שזנחה את מקום עבודתה, ומנגד הנתבעת נהגה בה בתום לב וללא דופי. במסגרת התביעה שכנגד, נתבע סכום בגובה 18,868 ₪, בגין חוב למס הכנסה ושכר ששולם ביתר. סכום זה חושב לאחר קיזוזים שביצעה המעסיקה משכרה של התובעת, מאחר והחוב במקור היה גבוה יותר.

הנתבעת שכנגד הגישה כתב הגנה לתביעה שכנגד, שם הכחישה את הזכאות לסעדים הנתבעים שם.

טענות התובעת/הנתבעת שכנגד

2. לטענת התובעת, היא עבדה בנתבעת מאז יום 7.4.94 כדוורית במשרה מלאה, וזאת עד יום 10.10.12. ביום 15.1.12 נפגעה התובעת בתאונת עבודה, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואושרו לה 91 ימי דמי פגיעה. בתום התקופה פנתה לרופאה תעסוקתית שאישרה לה מגבלה תעסוקתית, לפיה היא יכולה לעבוד ללא עומס פיזי ביד שמאל. התובעת פנתה אל הנתבעת ומסרה את האישור, אולם לא שובצה לעבודה מתאימה. ביום 15.7.12 קיבלה זימון לוועדה רפואית של הנתבעת ליום 23.7.12, אך לא התייצבה עקב בעיה רפואית. הנתבעת לא זימנה אותה לוועדה רפואית נוספת, ולא שיבצה אותה לתפקיד אחר. הואיל וכך, התובעת הודיעה לנתבעת ביום 10.10.12 שהיא רואה את עצמה כמי שפוטרה, וביקשה לערוך לה גמר חשבון.

3. לטענת התובעת, כי היא היתה כשירה לעבודה במגבלות מסוימות, אולם הנתבעת לא שיבצה אותה לעבודה מתאימה. הנתבעת אף התמהמהה בזימון לוועדה רפואית, ולאחר שהתובעת לא התייצבה, היא לא זומנה שנית לוועדה נוספת.

4. בסיכומי התובעת נזנח הרכיב הנוגע לשכר מינימום, ולפיכך יש לראות בה כמי שוויתרה על התביעה ברכיב זה.

בנוסף, חלק מסכומי התביעה עודכנו בתצהיר התובעת ובסיכומיה. חלק מהעדכונים היו למעשה הגדלת סכום התביעה ברכיבים הנוגעים להודעה מוקדמת, חופשה והבראה. עם זאת, הנתבעת לא טענה כנגד כך, ואף הודתה למעשה בסכומים אלה, רק שטענה כי היא קיזזה אותם משכר התובעת. לפיכך, נדון להלן בסכומים המעודכנים ברכיבים דלעיל.

בסיכומי התובעת הופיע רכיב הנוגע להחזר רווחה. רכיב זה לא נזכר בכתב התביעה, ולפיכך לא נדון בו.

5. באשר לתביעה שכנגד, בסיכומי התובעת/הנתבעת שכנגד נטען כי דמי הבראה ודמי ביגוד נוכו משכרה שלא כדין. עם זאת, לא נטען שם דבר כנגד יתר רכיבי התביעה שכנגד, לרבות לא כנגד הסכום ששולם לרשות המיסים. יצויין כי בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טענה הנתבעת שכנגד טענות שונות כנגד התביעה שכנגד, אולם אלה לא הופיעו בסיכומיה, ולפיכך יש לקבוע כי טענות אלה נזנחו.