סע"ש 6352-03-14

1.לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה. הבקשה מנומקת בטענה כי כתב התביעה המקורי הוגש בחיפזון ובשל הלחץ נשמטו פרטים רלוונטיים. עוד טוענת התובעת, כי נוכחה לגלות כי סכומי התביעה חלקם אינם נכונים, מה גם שבינתיים קיבלה את פיצויי הפיטורים. התובעת מבקשת שלא לחייבה בהוצאות הבקשה.

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעות, אשר מציינות כי הגישו כתב הגנה מפורט ומנומק ולפיכך, הגם שאינן מתנגדות לתיקון המבוקש, הן עומדות על חיוב התובעת בהוצאות של ממש.

3.ההליכים בתיק זה נפתחו ביום 4.3.14, עת הגישה התובעת בקשה דחופה לצו מניעה זמני כנגד פיטוריה. ההליך הוגש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, המשיבות הגישו תשובתן לבקשה ולאחר דיון שהתקיים בפני כב' השופט קוגן, חזרה בה התובעת מבקשתה. המשיבות הסכימו למחיקת הבקשה ללא צו להוצאות.

4.כתב התביעה בהליך הוגש עוד ביום 11.3.14. בעקבותיו, הגישו הנתבעות כתב הגנתן ביום 29.4.14.

5.ביום 23.11.14, התקיים דיון מוקדם בהליך, לאחר שהועבר מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אל בית דין זה.

6.ביום 23.12.14, היינו כ-9 חודשים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, וחודש ימים לאחר שכבר התקיים דיון מוקדם בהליך, הגישה התובעת בקשתה זו, לתיקון כתב התביעה. עיון בכתב התביעה המתוקן מלמד כי סוגיית פיצויי הפיטורים אינה השינוי היחיד בכתב התביעה, אלא קיימים שינויים נוספים ומהותיים. כך לדוגמא, דורשת התובעת בכתב התביעה המתוקן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 150,000 ש"ח, בעוד רכיב התביעה המקורי עמד על 50,000 ש"ח בלבד, וכן נכלל בכתב התביעה המתוקן רכיב תביעה העומד ע"ס 320,000 ₪, אשר לא נכלל בכתב התביעה המקורי. מעבר לכך, קיימים שינויים ברכיבי תביעה נוספים.

נימוקי התובעת, אשר מכוונים להצדיק את תיקון התביעה בשלב זה, דינם להידחות. גם אם סברה התובעת כי יש לתקן את התביעה, הרי שלא מובן מדוע המתינה עד עתה. מאז הגשת כתב התביעה המקורי ועד למועד בו הוגש כתב ההגנה, חלפו למעלה מ-45 יום, במהלכם יכולה היתה התובעת לתקן תביעתה, מה שהיה חוסך את הצורך בתיקון כתב ההגנה כעת. מעבר לכך, העובדה כי התובעת לא פעלה לתקן את תביעתה גם בתקופה הארוכה שחלפה לאחר מכן, אלא רק חודש לאחר קיומו של דיון מוקדם בהליך, גרמה לנתבעות הוצאות נוספות. כעת, לא זו בלבד כי אלה תדרשנה להגיש כתב הגנה מתוקן, אלא גם יהיה צורך בקיומה של ישיבה מקדמית נוספת, שהרי זו האחרונה התקיימה בהתבסס על כתבי טענות שאינם רלוונטיים עוד. לפיכך, הגם שיש מקום להתיר את התיקון המבוקש, בוודאי לנוכח עמדת המשיבות אשר אינן מתנגדות למבוקש, הרי שיש לחייב את התובעת בהוצאות הכרוכות בכך.