סע"ש 63423-10-13 . 09 ספטמבר 2014

בפנינו בקשה לסילוק על הסף מטעמי חסינות.

התובע עבד בקונסוליה האמריקאית בירושלים כעובד של ארצות הברית של אמריקה, (להלן: "הנתבעת") מיום 5.8.07 ועד לפיטוריו ביום 13.5.13. מחודש דצמבר 2009 ועד לפיטוריו עבד התובע כמנהל משרד INL בנתבעת, כאחראי על מתן ציוד וסיוע (לרבות בעריכת אימונים) לרשות הפלסטינאית בבניית תשתית למערכות הביטחון והמשפט.

לטענת הנתבעת בחודש מרץ 2012 הגיע לידיעתה מידע לפיו בהיותו סטודנט היה התובע חבר בארגון טרור. הנתבעת לא פירטה את שם ארגון הטרור ואת האסמכתאות למידע שבידיה מטעמי הגנה על מקורותיה. הנתבעת טענה כי מדובר בארגון טרור שמוכר ככזה הן בישראל והן בארה"ב. לטענת התובע לא השתתף בהיותו סטודנט, לפני כעשרים שנה, בפעילות בארגון טרור כלשהו, ולא בפעילויות כלשהן מלבד פעילויות בידור חברתיות (כגון ריקודי עם). בחודש מאי 2013 נערך לתובע שימוע ולאחריו פוטר.

בתביעתו תבע התובע את שלושת הרכיבים הבאים: פיצויי הלנה בשיעור 20% לחודש לתקופה שמיום 13.6.13 ועד יום 20.8.13, פיצויי הסתגלות בגובה שלוש משכורות (עבור התקופה בה לא עבד לאחר פיטוריו) בסך 45,072 ש"ח וכן פיצוי בגין פגיעה בשם הטוב בסך 50,000 ש"ח. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף בנוגע לשני הרכיבים האחרונים.

הנתבעת טענה כי בהיותה ריבון זר עומדת לה חסינות מפני תביעה לגבי שני הרכיבים האחרונים. זאת בין היתר בשים לב למשפט הבינלאומי המנהגי, לאמנות הבין לאומיות אליהן הצטרפה מדינת ישראל ובפרט זו משנת 2004 וכן לאור האמור בחוק חסינות מדינות זרות תשס"ט – 2008 (להלן: "החוק"). לטענת הנתבעת השיקולים שנשקלו היו מקצועיים וביטחוניים ואין זה מתפקידו וסמכותו של בית הדין, לבחון שיקולים אלה, של ריבון זר. התובע הפעיל סמכויות שלטוניות ותפקידו היה רגיש ובכיר. ההחלטה על פיטוריו של התובע נתקבלה בכובד ראש לאחר שנשקלו כל השיקולים ונערך לו שימוע. ההחלטה על פיטוריו הינה אפוא אקט שלטוני של מדינה זרה וקיימת לה חסינות מביקורת שיפוטית של בית הדין.

עוד טענה הנתבעת כי התביעה שבגין פגיעה בשם הטוב הינה תביעת נזיקין בגין נזק לא מוחשי שלפי סעיף 5 לחוק החסינות קמה לה חסינות לגביה. לטענת התובע, הוראות חוק החסינות הינן ברורות וחד משמעיות. משנכנס התובע בגדרי סעיף 4 לחוק, לא ניתן לדחות תביעתו על הסף.