יונתן לוי נ' בני רמת גן מחלקת כדורסל

לפניי בקשת המבקשת (להלן – הנתבעת) להורות על עיכוב ההליכים בתובענה דנן והעברת הדיון בה לבוררות במוסד לבוררות של איגוד הכדורסל בהתאם לתקנון מוסד הבוררות (להלן - הבקשה). המשיב (להלן – התובע) מתנגד לבקשה.

לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים ועיינתי בכתב התביעה וכן בבקשה, בתגובה ובתשובה מצאתי כי בשים לב להלכה הפסוקה לא ניתן להיעתר לבקשה. להלן אפרט טעמיי.

מבוא

1. התובע הינו שחקן כדורסל אשר הועסק ע"י הנתבעת במהלך עונת המשחקים 2015-2016. בזמנים הרלבנטיים לתביעה הנתבעת ניהלה לכאורה את קבוצת הכדורסל "עירוני רמת גן" אשר משחקת בליגה הלאומית של איגוד הכדורסל בישראל.

2. ביום 22/7/15 חתם התובע על הסכם התקשרות עם הנתבעת. ביום 30/9/15 חתם התובע על הסכם נוסף שכותרתו "טופס הסכם שחקנים (לא זרים)" (להלן – הסכם העסקה).

3. התובע הגיש לבית הדין תובענה נגד הנתבעת אשר במסגרתה נתבעו הזכויות הבאות: הפרשות לפנסיה (תגמולים חלק עובד וחלק מעסיק וכן פיצויים); ניכויים שבוצעו משכרו לכאורה לצורך העברה לקרן הפנסיה אולם לפי הטענה לא הועברו בפועל וממילא היו אמורים לחול על הנתבעת משסוכם בין הצדדים, כביכול, על שכר עבודה בערכי נטו; החזרים בגין שכר עבודה אשר בהתאם לטענה שולם בחסר ופיצוי בגין עגמת נפש.

4. הנתבעת הגישה כאמור בקשה לעיכוב הליכים והעברת המחלוקת לבוררות במוסד הבוררות של איגוד הכדורסל. התובע מתנגד לבקשה.

   טענות הצדדים בתמצית

5. עיקר טענות הנתבעת הינן, כדלקמן:

   • סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח 1968 (להלן - חוק הבוררות) קובע ככלל עיכוב הליכים בבית משפט, לבקשת בעל דין, עת בין הצדדים קיימת תניית בוררות מוסכמת.

   • מכוח הוראות סעיפים 10-11 לחוק הספורט תשמ"ח 1988 (להלן - חוק הספורט) התקין איגוד הכדורסל את תקנון המוסד לבוררות. התקנון האמור קובע, בין היתר, שנושאי הבוררות הינם כל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין הקבוצה לשחקן וכי מדובר ב"בוררות חובה" שכל סכסוך המפורט בתקנון יתברר במסגרתה.