א.ס. נ' דלתון עבדות אלומיניום בע"מ

1.לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכר עבודה בגין חודשים מאי ויוני 2013, דמי מחלה או לחילופין תשלום שכר עבודה עבור החודשים נובמבר 2010 ועד לחודש יולי 2011 (כולל), הפרשי שכר בגין תוספת ותק, פיצוי בגין הפרשות בחסר לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי חגים.

המחלוקות העיקריות בין הצדדים נסובות סביב שתיים: האחת - שאלת נסיבות סיום העבודה של התובע והאם בנסיבות אלו התובע זכאי לפיצויי פיטורים; השנייה - שאלת זכאותו של התובע לתשלום שכר עבודה בגין התקופה שמחודש נובמבר 2010 ועד לחודש יולי 2011 (כולל) במסגרתה שהה בביתו לאחר תאונת עבודה.

יצוין כי בסיכומיו זנח התובע את התביעה לפדיון חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה ודמי חגים, ולפיכך לא נדרש לרכיבים אלו.

ואלו העובדות הרלוונטיות לענייננו:

2.הנתבעת עוסקת בייצור והרכבת אלומיניום ומעסיקה מעל 20 עובדים (סעיף 14.2 לתצהיר מר נאור, עמ' 12 ש' 17-21 לפרוטוקול).

3.התובע עבד בנתבעת החל מחודש 4/1996 ועד לחודש 6/2013 (כולל).

4.מעיון בתלושי השכר של העובד עולה כי עבד במשך 5 ימים בשבוע והיקף שעות העבודה השתנה מידי חודש בחודשו.

5.שכרו של העובד שולם על בסיס שעתי, כאשר שכרו השעתי האחרון עמד על23.12 ₪ לשעה.

6.משכורתו של העובד שולמה ב- 15 לכל חודש ולעיתים במועד מאוחר יותר (עמ' 13 ש' 13-14 לפרוטוקול; צילומי ההמחאות שצורפו לתצהירו של מר נאור, המנהל הטכני של הנתבעת).

7.ביום 3.9.2009 ארעה לתובע תאונה בעבודה, בעת שהחליק מסולם ונפל מגובה של כ – 2-2.5 מטר. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי ושולמו לתובע דמי פגיעה בגין תקופת אי כושר בגין 91 ימים מיום 4.9.2009 ועד ליום 3.12.2009. בעקבות התאונה נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור של 20% מיום 4.12.2009 ועד ליום 30.4.2010 ונכות זמנית בשיעור של 20% מיום 1.5.2010 ועד ליום 31.5.2010. לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 19% החל מיום 1.6.2010.