סע"ש 59084-12-13

ה ח ל ט ה 

1.לפנינו בקשתו הדחופה של התובע (והנתבע שכנגד) "לדחיה על הסף של רכיב התביעה הנזיקית-פסיכיאטרית בתביעה שכנגד ולחלופין לאפשר לו להעמיד את הנתבעת (התובעת שכנגד) לבדיקת מומחה פסיכיאטרי מטעמו".

2.התובע הגיש תביעה לזכויות סוציאליות הנובעות מעבודתו אצל הנתבעת.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד וטענה לנזקים רפואיים כתוצאה ממעשיו של התובע כעולה מסעיפים 5-6 לכתב התביעה שכנגד כך:

"לאחר חלוף מספר ימים, ביקשה התובעת מהנתבע להשיב לידיה, לאלתר, את המשאית ואת הטלפון הנייד, לצורכי המשך עבודתה השוטפת וביום 18.04.13 הודיעה לו כי היא מגיעה למקום הימצאו, על מנת לקחת את המפתחות של המשאית ואת מכשיר הטלפון הנייד. עם הגיעה של התובעת למקום הימצאו של הנתבע (כאשר היא מלווה בבני משפחתה), הבחינו כי הנתבע מעביר סחורה מהמשאית של התובעת אל משאית אחרת השייכת למר אביעד לוי – עובד לשעבר נוסף של התובעת אשר מתחרה בעסקיה. כאשר ניגשו התובעת ואביה אל המשאית, שלף הנתבע סכין ארוכה ואיים על התובעת ועל אביה שידקור אותם. יצויין, כי משטרת ישראל הוזעקה למקום ועצרה את הנתבע, בעקבות אותו אירוע והיא השיבה לתובעת את המשאית ואת הטלפון הנייד.

כתוצאה מאירוע התקיפה ואיומיו של הנתבע, נאלצה התובעת להתחיל בטיפולים פסיכולוגיים-פסיכיאטריים ואף החלה ליטול כדורים פסיכיאטריים!

לצרכי התביעה, תאמוד התובעת את נזקיה ופגיעותיה כתוצאה ממעשיו של הנתבע, בסך של 100,000 ₪".

3.התובע טוען בבקשה כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון ברכיב זה של התביעה.

בנוסף, הנתבעת צירפה לראשונה חוות דעת רפואית לתצהירה ולא לכתב התביעה וזאת בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

כתב התביעה שכנגד הוגש ביום 26.2.14, ביום 3.12.14 התקיימה ישיבת קדם משפט ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד לא נטענה טענה של חוסר סמכות.

סמכותו של בית הדין נקבעת לא רק על פי הצדדים המתדיינים אלא בעיקר על פי העילה והמהות.

במקרה דנן התקיימו יחסי עובד ומעביד והעילות המפורטות בכתב התביעה שכנגד מבוססות על יחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים.

הפיצוי הנזיקי נגרם ממעשיו והתנהגותו של התובע, אשר סירב למסור את המשאית והטלפון הנייד השייכים לנתבעת והמהווים כלי עבודה של הנתבעת, ואשר הועמדו לרשות התובע לצורך ביצוע עבודתו.