סע"ש 57205-01-15

בפני בית הדין בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 23.2.16.

1. הנתבע טען כי לא קיבל את כתב התביעה, וכי הכתובת שנרשמה בכתב התביעה אינה כתובתו. לטענתו, קיימות לו טענות הגנה טובות ומשכך עתר לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

2. התובע התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה הומצאו לנתבע על ידי דואר ישראל. בנוסף, ב"כ התובע המציא לנתבע בעצמו מסמכים אלו במפעלי הנתבע במישור אדומים. באותה הזדמנות מסר ב"כ התובע לנתבע מספר המצאות בתיקים שונים שמתנהלים נגדו בבית הדין. הנתבע חתם בפניו על אישור המסירה, כך שטענתו לפיה לא קיבל את כתב התביעה דינה להידחות. לטענתו, התנהלות הנתבע מעידה על זלזול בהליך המשפטי.

3. בסעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984נקבע:

   "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה..." (ההדגשה שלי ש.ש.).

4. בתאריך 22.10.15 הגיש התובע הודעה לפיה כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו לנתבע באמצעות הדבקה, אולם התובע ביקש אורכה לבירור כתובת נוספת של הנתבע. ניתנה אורכה כמבוקש.

5. בתאריך 26.11.15 הגיש התובע אישור מסירה לפיו ב"כ התובע מסר את כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה לידי הנתבע, במסירה ידנית. הנתבע לא טען כי החתימה אינה חתימתו, וכי לא קיבל את המסמכים שנמסרו לו באופן ידני. בנסיבות אלה, אין כל משמעות לכתובת הנתבע והטענה בדבר אי ביצוע מסירה כדין של כתב התביעה, נדחית.

6. הנתבע טען כי פסק הדין נודע לו על ידי ב"כ עו"ד חמאדו, אולם לא הבהיר מתי לטענתו נודע לו על פסק הדין. מטיעוני התובע עולה כי ב"כ מסר לנתבע את התביעה באופן אישי ואף חתם על אישור המסירה, ומשכך הטענה לפיה לא קיבל את כתב התביעה נדחית.

7. פסק הדין ניתן בתאריך 23.2.16 והבקשה הוגשה רק ביום 18.4.16, כך שהוגשה בשיהוי ללא נימוק או הצדקה לשיהוי.