סע"ש 56599-10-15

בפני בקשת הנתבעת, ליתן צו המורה למשטרת ישראל להמציא את פרטי הרישום הפלילי של התובע.

רקע לבקשות וטענות הצדדים בתמצית:

1. ביום 27.10.15 הגיש התובע את תביעתו שם נטען, בין היתר, כי הנתבעת פיטרה אותו שלא כדין, לאחר שלא חש בטוב ושכח לעדכן את האחראי עליו.

2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת בין היתר, כי לתובע נערך הליך שימוע, כאשר התגלו הפרות משמעת שונות שביצע התובע לטענתה, לרבות דיווח כוזב של שעות עבודה ועישון סמים במהלך ביצוע עבודות של התובע ואנשי הצוות אשר התובע עמד בראשו.

3. ביום 1.8.16 הגישה הנתבעת את הבקשה דנן, ליתן צו המורה למשטרת ישראל להמציא את פרטי הרישום הפלילי של התובע. לטענתה הדבר רלוונטי שכן לו יוכח כי לתובע עבר של מעשים פליליים בתחום הסמים ו/או האיומים והאלימות יש לכך רלוונטיות למחלוקות בתיק, להוכחת גרסת הנתבעת ולמהימנותו של התובע.

4. התובע מתנגד לבקשה. שכן לטענתו אין רלוונטיות למסמך.

    

   דיון והכרעה

5. לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה אליה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, הכל כמפורט להלן.

6. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , תשנ"ב- 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") קובעת כי בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם, במידה וסבר שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל". תנאי לקיומו של דיון יעיל הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה, במידה ואכן מתקיים מבחן הרלוונטיות יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר.

7. למבחן הרלוונטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף), במסגרתו יש לבחון אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי; וההיבט הרחב, במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור וצדדים שלישיים (ר' ע"ע 494/06, מדינת ישראל-נציבות המים נ' קלרק אבנציק , פורסם בנבו).