סע"ש 55034-12-14 בר חן נ' דרי ואח'

1.עניינה של החלטה זו בקשת התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 7,600 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"), מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2.בתצהיר שצורף לבקשה ציין התובע כי היה לו חשבון פעיל בבנק הפועלים במשך כ-11 שנה, וכיום יש לו חוב לבנק הפועלים בגובה של למעלה מ-200,000 ש"ח והוא מנהל חשבון בבנק הדואר. התובע הצהיר כי אין לו חסכונות כלשהם והוא משתכר שכר חודשי בסך 3,500 ש"ח; משלם שכר דירה בסך 1,800 ש"ח בתוספת הוצאות משק הבית.

3.הבקשה הועברה לתשובת הנתבעים. בהתאם להודעת התובע מיום 11/1/15, כתב התביעה, הבקשה והחלטת בית הדין מיום 26/12/14 הומצאו לנתבע 1 ביום 31/12/14. אולם עד היום לא הגיש הנתבע 1 תגובתו.

הנתבעת 2 בתשובתה התנגדה לבקשה מהטעמים הבאים: התובע הציג תמונה מסולפת וחלקית באשר למצבו הכלכלי; לא ציין את מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לבקשה; לא הציג כל ראיה באשר ליכולת קרוביו לסייע לו כלכלית. עוד טענה הנתבעת מס' 2 כי הסכומים הנתבעים בכתב התביעה מופרזים וחורגים מכל פרופורציה ונעדרים אחיזה בדין.

4.לבקשת התובע התאפשר לו להגיב לתשובת הנתבעת 2 (החלטה מיום 21/1/15). בתגובתו ציין התובע כי הוא חי בגפו, ואין קרובי משפחה סמוכים על שולחנו; בהתאם להסדר עם רשויות המס, הוא משלם מדי חודש 600 ש"ח בגין חוב מס הכנסה, וזאת עד לחודש 8/15. עוד נטען בתגובה שכספי הפנסיה נמשכו, ובמצבו הכלכלי אין ביכולתו של התובע ליטול הלוואה.

5.         לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, בתגובת הנתבעת 2 ובתשובת התובע, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ברובה.

6.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

7.באשר לעילת התביעה: במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. על פי האמור בכתב התביעה, התובע הועסק בנתבעת 2, מיום 10/3/08 ועד 14/7/13, עת פוטר מעבודתו. למקרא כתב התביעה עולה שעניינה של התובענה טענות התובע להתנכלויות והטרדות מיניות מצד הנתבע 1, אשר כיהן כממונה ישיר על התובע. סכום התביעה עומד על סך 1,085,600 ש"ח, בין היתר בגין פיצויים מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, מכוח חוק שיוון ההזדמנויות בעבודה, מכוח כוח איסור לשון הרע, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

8.מחד, ככל שהתובע יוכיח את טענותיו, הוא עשוי להיות זכאי לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבע. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן. מאידך, יש ליתן את הדעת לעובדה שמרבית הסעדים הנתבעים בכתב התביעה, עניינם נזקים לא ממוניים, שפסיקתם מסורה לשיקול דעת בית הדין, והם נפסקים במקרים המתאימים משורה ובריסון.