סע"ש 54894-12-15

ביום 28.1.16 ביקשו הנתבעים לסלק על הסף, מחיקה או דחיה, את התובענה נגד נתבע מס' 2, מר דן טומי שוורץ (להלן: הנתבע), בשל העדר עילה ו/או יריבות בינו לבין התובעת.

בתגובת התובעת, מיום 25.2.16, נטען, כי יש לחייב את הנתבע, שהינו בעלים, מנהל ודירקטור בנתבעת 1, המעסיקה של התובעת בתקופה הרלבנטית - מלון עדן נהריה בע"מ (להלן: הנתבעת), באופן אישי, מכוח אחריות של יחידי אורגן ובשל קיומן של עילות ל"הרמת מסך", עקב התנהלות בחוסר תום לב.

טענת התובעת נסמכה על כך שהנתבעת "לא העבירה כספי פנסיה באופן חוזר ונשנה" [סעיף 9 לתגובה]; לטענתה, בפסיקה נקבע, כי אי הפרשת פנסיה מהווה עילה להרמת מסך [סעיף 11, שם].

לאחר שעברתי על כתבי הטענות ועמדות הצדדים, דעתי היא - כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף, וזאת - מאחר שאין בכתב התביעה שבפני ולו תיאור עובדתי אחד, שעניינו אי העברת כספי פנסיה, בשלב כזה או אחר. למעשה, התובעת כלל אינה תובעת סעד, כלשהו, ברכיב "פנסיה".

אכן, כבר בכתב התביעה נטען, כי יש לחייב את הנתבע, באופן אישי, מטעמים שונים ובהם גם הטענה, כי יש הצדקה להרמת מסך [סע' 43, שם, ובמיוחד 43.7], ברם, טענות אלה לא גובו בפירוט עובדתי, כלשהו, ובמיוחד לא הטענות המצדיקות "הרמת מסך", כנטען; וכאמור, בתגובת התובעת התייחסו לנושא "אי העברת" כספי פנסיה, אבל, רכיב זה אינו רלוונטי לתביעה שלפנינו, תהיה אשר תהיה הפסיקה במקרים אחרים, בהם נושא זה כן עלה.

אשר על כן - הנתבע נמחק מכתב התביעה, כנוסחו, בהעדר עילה, ונותרה הנתבעת כנתבעת יחידה. הואיל ושני הנתבעים יוצגו במשותף וההליך ממשיך - תוכרע שאלת ההוצאות, בגין בקשה זו, במסגרת פסק-הדין.