סע"ש 53691-05-13 ואח'

רקע כללי

1. שלושת התובעים עבדו בתחנת אל-על בשדה התעופה שבמילאנו איטליה (להלן: תחנת אל-על ו/או התחנה) כעוזר קצין ביטחון בכיר, כעמ"י – עובד מקומי ישראלי (להלן: עמ"י).

2. קצין הביטחון הממונה (להלן: קב"ט ממונה) הוא בעל הדרגה הבכירה בתחנת אל-על במילאנו. בשנת 2011 מונה מר אבי אטיאס לקב"ט ממונה על תחנת מילאנו (להלן: אטיאס). המינוי היה לשלוש שנים.

3. שלושת התובעים היו אותה עת סטודנטים במוסדות אקדמאים באיטליה. התובע מס' 1, מר עמיחי שרביט (להלן: שרביט), למד רפואה והחל את עבודתו בביטחון בתחנת רומא ביום 27.3.06. בהמשך, עבר לתחנת מילאנו שם התקדם לדרגת עוזר קצין ביטחון בכיר (להלן: ע. קב"ט בכיר). התובע מס' 2, מר ערן אפרת (להלן: אפרת), למד משפטים. הוא התחיל את עבודתו ביום 13.9.07 ואף הוא התקדם לדרגת ע. קב"ט בכיר בתחנת מילאנו. התובע מס' 3, מר תומר תורג'מן (להלן: תורג'מן), למד ארכיטקטורה. הוא החל את עבודתו ביום 30.3.06 ואף הוא התקדם לדרגת ע. קב"ט בכיר בתחנת מילאנו. שלושת התובעים היו בין אלה שכתבו מכתב ביום 24.6.12 (נספח י' לכתב התביעה) שהועבר ללשכת ראש השב"כ וללשכת מנכ"ל אל-על, עם עותק לראש אגף הביטחון באל-על (להלן: מכתב התלונה). לשלושת התובעים נערך שימוע ביום 29.8.13. שלושת התובעים פוטרו לאחריו – כמפורט במכתבים שנשלחו אליהם ביום 20.9.12 (נספחים ח/1, ח/2 וח/3 לכתב התביעה). שרביט סיים את עבודתו ביום 23.10.12, אפרת ותורג'מן סיימו את עבודתם ביום 20.10.12.

    

   טענות התובעים

4. לטענת התובעים, במכתב התלונה לו היו שותפים שלושתם, אף שתחילה נוסח על-ידי שרביט, ביקשו להתריע על התנהלות חמורה ומסוכנת של הקב"ט הממונה אטיאס. מדובר בהתנהלות שלדעתם סיכנה את התעופה הבטוחה ופגעה בפעילות הביטחון של תחנת אל-על במילאנו. ניסיונותיהם להעלות את הבעיות שפורטו במכתב התלונה בסולמות הרגילים והמקובלים ובהתאם להיררכיה הפיקודית הקיימת לא צלחו. בשל חומרת הדברים – פגיעה בביטחון הטיסה ובביטחונם של הנוסעים בטיסות אל-על ממילאנו – וכדי "להציף" את הליקויים החמורים, נאלצו "לעקוף סמכות" ולפנות לראשי המערכת אליהם נשלח מכתב התלונה. נטען, כי בשל תלונה זו, כמו גם בשל תלונותיהם הקודמות בפני הגורמים הממונים עליהם, נפגעו הם, כמו גם אחרים בתחנת מילאנו שהתלוננו על התנהלותו של אטיאס הקב"ט הממונה. בשל מכתב התלונה בסופו של דבר פוטרו. השימוע שנעשה להם היה פגום הואיל ולא ניתנה להם אפשרות להביא עו"ד מטעמם, וחמור מכך - לא ניתן להם לעיין בדו"ח הבדיקה שנערך לאחר מכתב התלונה על-ידי קבו"ד (קצין בודק שמונה לכך, להלן: דו"ח הבדיקה ו/או הקבו"ד). דו"ח הקבו"ד היה בפני הגורמים שהחליטו על פיטוריהם מבלי שהוצג לתובעים וכך לא ניתנה להם אפשרות להתגונן מפניו. לטענת התובעים, הם זכאים לפיצוי בגין פיטורים שנעשו ללא שימוע תקין ולכן זכאים הם לפיצוי בסך 12 משכורות כל אחד – 155,822 ₪. בנוסף, נטען כי הם זכאים לפיצויים בהתאם לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עברות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז–1997 (להלן: חוק הגנה על חושפי שחיתויות) בסך 250,000 ₪ כל אחד. כמו-כן, נטען כי הם זכאים לפיצוי הואיל והועסקו בחוזה לתקופה קצובה עד יום 31.12.12, אך פוטרו, כאמור, קודם לכן מבלי שהייתה עילה לפיטוריהם. לפיכך, זכאים הם לפיצוי עד תום התקופה הקצובה בסך 30,101 ₪ כל אחד.

    

   טענות הנתבעת

5. לטענת הנתבעת, בתחנת מילאנו היו מאבקי כוח בין הקב"ט לסגנו מר זאב יחזקאל (להלן: יחזקאל). מתוך רצונם להתערב במאבקי הכוח, התובעים חברו יחדיו באופן בריוני והתגוללו בטענות שווא על הקב"ט הממונה אטיאס, תוך שהם "עוקפים סמכות" ופונים לראשי המערכת במכתב התלונה. בעקבות מכתב התלונה מונה קבו"ד ונערכה בדיקה. לאחר הבדיקה נערך לתובעים שימוע בפני קצין המנהלה וקונסול ישראל ברומא מר אבי צעירי (להלן: צעירי), ובהשתתפות סגן ראש אגף הביטחון באל-על. לאחר שמיעת עמדתם נתקבלה החלטה על סיום העסקתם של כל אחד משלושת התובעים כמפורט במכתב סיום העסקה מיום 20.9.12. מדובר למעשה במעין מרד שארגנו עובדים בתחנת אל-על במילאנו כנגד הקב"ט הממונה על התחנה. לנוכח מערכות היחסים שנוצרו לא היה מנוס מפיטורי התובעים. התובעים אינם זכאים לפיצוי כלשהו לנוכח התנהגותם הבריונית שנודעה לפגוע בקב"ט הממונה עליהם. מכתב התלונה שהגישו אינו חוסה תחת חוק ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות הואיל והתלונה לא הוגשה בתום לב, כנדרש בסעיף 4(1) לחוק. השימוע היה כדין כאשר לתובעים ניתן זמן להתארגן ולהכין עצמם אליו. את דו"ח הקבו"ד לא ניתן לחשוף לנוכח הוראת סעיף 17 לחוק שירות הביטחון הכללי תשס"ב–2002 (להלן: חוק השב"כ). בכל אופן התובעים ידעו את עיקרי הדברים שנאמרו בו. לנוכח היחסים שנוצרו בתחנה היה הכרח לסיים את עבודתם לאלתר, כדי לנסות לשקם את עבודתה התקינה והסדירה של תחנת אל-על במילאנו.

    

   ההליך