סע"ש 53581-07-15

1.בפנינו בקשה להבהרת החלטה מיום 7.9.15, בבקשת התובע למתן סעדים זמניים, בה קבענו כי החלטת נציב שירות המדינה מיום 21.7.15, המאשרת את פיטורי התובע מעבודתו במשרד הרווחה, מושעית עד לסיום ההליכים בתביעה העיקרית.

2.ביום 24.9.15 הגישה המדינה בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה, במסגרתה ביקשה לבטל את החלטתנו מהטעם שממילא לא היה מקום לקבלה, שעה שהמדינה הודיעה, בטרם הדיון בבקשה לסעדים זמניים ובפתחו, כי בכוונתה להביא את הדברים לבחינה מחודשת אצל נציב שירות המדינה. המדינה הבהירה בבקשת רשות הערעור כי תכליתה של הבקשה היא להבטיח את המובן מאליו והוא- סמכותו של נציב שירות המדינה להוציא החלטה חדשה, וכי בכל מקרה כוונתה היא להביא את הדברים לבחינה מחודשת של נציב שירות המדינה, אך למען הזהירות בלבד, מוגשת בקשת רשות הערעור, לביטול החלטתנו, על מנת שלא יתפרש כאילו המדינה מבקשת לעקוף את החלטת בית הדין.

3.במסגרת החלטת בית הדין הארצי מיום 11.10.15 קבעה בין היתר השופטת סיגל דוידוב- מוטולה כי : "... לגופו של עניין, ככל שלמדינה ספק אם החלטת בית הדין האזורי מונעת מהנציב להפעיל את סמכותו מחדש – עליה לפנות לבית הדין האזורי בקשר לכך בבקשה להבהיר החלטתו, ואין הצדקה כי בית דין זה יידרש לכך לראשונה".

4.מכאן הבקשה שבפנינו להבהיר האם יש בהחלטתנו כדי למנוע מהנציב להפעיל את סמכותו מחדש ולהביא את עניינו של המבקש לבחינה מחודשת בפני הנציב.

5.אין מניעה שהנציב יקבל החלטה חדשה- במקרה כזה המשמעות המעשית היא ביטול החלטתו הקודמת וקבלת התביעה של המבקש כנגד החלטת הנציב מיום 21.7.15.

6.במקרה כזה, המדינה רשאית להחליט האם להחזיר את המבקש לעבודה בפועל או שמא להמשיך ולשלם את שכרו לפי סעיף 82.235 לתקשי"ר כפי שנעשה עד עתה, ועד שתתקבל החלטת הנציב מחדש.

7.למען הסר ספק, גם על החלטת הנציב החדשה, אם יחליט לאשר את פיטורי המבקש, תעמוד לו הזכות לשוב לבית הדין ולתקוף החלטה זאת.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ו, (29 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.