סע"ש 53483-02-13

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום דמי הבראה, פדיון חופשה, שעות נוספות גמול עבודה במנוחה שבועית, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, נסיעות, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת והפרת זכות השימוע.

הנתבעים טענו כי בנסיבות סיום העבודה התובע אינו זכאי להודעה מוקדמת ולעריכת שימוע, לפנים משורת הדין שולמה מקדמה על חשבון פיצויי פיטורים. עוד טענו הנתבעים כי התובע אינו זכאי לתשלום שעות נוספות בגין ימי ו' ומוצ"ש שכן שכרו הגבוה כלל תשלום בגין שעות אלו.

העובדות

1. התובע עבד בנתבעת מ- 6.08 ועד 2.09 ומ- 9.09 עד 22.4.12, סה"כ 39 חודשים.

2. התובע עבד בקיוסק בעבודה חודשית.

3. שכרו של התובע שולם בחלקו בתלוש ובחלקו במזומן שלא הופיע בתלוש. הצדדים חלוקים לגבי שיעורי התשלום במזומן ומועדיהם.

4. בגין התובע הופרש לקרן פנסיה ופיצויים.

   המחלוקת  

   1. מה היה בסיס שכרו של התובע בתקופות השונות ומהו השכר המהווה בסיס לחישוב זכויותיו בהתאמה. מה משמעות העובדה, עליה אין מחלוקת לפיה פרט לתשלומים בתלוש השכר שולם לתובע מדי חודש סכום בלתי מדווח במזומן.