סע"ש 53166-11-13 אלינור גל נ' שניב תעשיות נייר בע"מ

1. עניינו של פסק דין זה בתביעה שהגישה הגב' אלינור גל נגד מעסיקתה לשעבר, חברת שניב תעשיות נייר בע"מ (להלן - הנתבעת) בעקבות פיטוריה שנכנסנו לתוקף ביום ה-9.2.2013. בתביעתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוים על פיטורים שלא כדין ובשכר בסכום של 189,252 ₪.

2. בקצירת האומר טענה התובעת בתביעתה כי במועד פיטוריה הייתה בעיצומם של טיפולי פוריות; ובפיטוריה - הפרה הנתבעת את הוראות חוק עבודת נשים תשי"ד– 1954 (להלן – "חוק עבודת נשים"), וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח – 1988 (להלן – "חוק שוויון הזדמנויות"). על רקע זה ביקשה התובעת פיצויים בשל פיטורים שלא כדין; ואלה כוללים פיצויים על אובדן השתכרות בגובה השכר אותו הייתה משתכרת בשנה בסך של 120,000 ₪, ופיצויים על נזק לא ממוני בסכום של 50,000 ₪. בנוסף ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים וכן "לכל זכות פנסיה או זכות ביטוחית מכוח עבודתה בנתבעת ובנסיבות פיטוריה"

3. כאמור לעיל, בנוסף לתביעת הפיצויים על פיטורים שלא כדין, כוללת התובענה, גם תביעת שכר. במסגרת תביעת השכר טענה התובעת כי במהלך תקופת הקשר לא שילמה לה הנתבעת את השכר שהוסכם ביניהן, ומענקים להם הייתה זכאית מכוח ההסכם שבין הצדדים.

בהקשר זה נטען בתביעה כי הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת שכר של 10,000 ₪ ברוטו לחודש בעוד שבפועל שולם לתובעת שכר לאורך תקופת ההעסקה (העולה על עשרה חודשים) סכום של 86,676 ₪ נטו בלבד. ועל רקע זה הועלתה טענה להפרשי שכר להם זכאית התובעת, בין השכר החוזי לשכר ששולם בפועל. עם זאת, אין בפנינו כימות של הסכום הנתבע כהפרשי שכר.

התביעה לאי תשלום מענקים, להם התחייבה הנתבעת לתובעת מתייחסת לחודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר 2012, ובמסגרתם נטען כי על הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 6,531 ₪ בשל אי תשלום מענקים להם התחייבה כלפיה בהסכם ההעסקה במהלך החודשים האמורים.

4. לטענת הנתבעת התובעת פוטרה משיקולים עניינים; ולפיכך אין בסיס לטענת התובעת, לפיטורים תוך הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות. הנתבעת הוסיפה כי את החלטת הפיטורים קיבלה על בסיס המידע הרפואי שהיה בידיה, תוך הקפדה על מימוש זכותה של התובעת לתקופת העסקה מוגנת במהלך טיפולי פוריות כמתחייב מהוראות חוק עבודת נשים. הנתבעת הוסיפה כי גם אם יימצא כי פיטורי התובעת נעשו בניגוד לחוק – אין התובעת זכאית לפיצויים הנתבעים על פיטורים שלא כדין – פיצוי על אובדן השתכרות ופיצוי על נזק לא ממוני - כמבוקש בכתב התביעה.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי לתובעת שולמו פיצויי פיטורים והטענות לזכויות ביטוחיות נוספות להן זכאית התובעת כביכול בעקבות פיטוריה, נטענו בעלמא ללא פירוט ולא כימות. בנסיבות אלה סבורה הנתבעת כי אין ממש בתביעת התובעת לפיצויי לפיטורים ולכל זכות ביטוחית בעקבות פיטוריה ובנסיבות פיטוריה.

5. לטענת הנתבעת על פני הדברים התביעה להפרשי שכר, נעדרת בסיס שכן בעוד שסוכם עם התובעת כי שכרה נקבע בערכי ברוטו (10,000 ₪ לחודש) הפרשי השכר הנטענים הם בגובה הפרש בין שכר הברוטו – לשכר הנטו שכביכול שולם לתובעת. בעוד, שאת התביעה היה להגיש, על ההפרש בין שכר הברוטו המוסכם לשכר הברוטו ששולם.

הנתבעת הוסיפה כי הן התביעה לשכר והן התביעה למענקים מתעלמות מהנוכחות החלקית של התובעת במקום העבודה. בהקשר זה נזכיר כי בדיון בפנינו אישרה התובעת כי בתקופה שמחודש אוקטובר 2012 ועד לסיום העסקתה, נעדרה מתוך 110 ימי עבודה – 59 ימים.