סע"ש 53031-03-15 אליתים נ' אבו נאג'י

1.לפניי בקשת התובע ל- "דחיית תשלום אגרה" (להלן: "הבקשה").

2.יצוין כי הבקשה הוגשה תוך הפנייה לתקנות הישנות ולחוק בתי המשפט, ואילו התקנות הרלוונטיות לתשלום אגרה בבתי הדין בעבודה הן תקנות בית הדין  לעבודה (אגרות), תשס"ח – 2008 (להלן: "התקנות").

בנוסף, בהתאם להוראות התקנות אין הליך של "דחיית תשלום אגרה", ומכאן אתייחס לבקשה כאל בקשה לפטור מאגרה, כאמור בתקנה 12 לתקנות.

3.בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות, בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יצרף לתביעתו, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בצירוף תצהיר בו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לבקשה.

4.לבקשה צורף תצהיר מטעם התובע ולפיו אינו עובד ונמצא במצב כלכלי קשה, אין לו רכוש וכי חי מדמי כיס פעוטים.

לבקשה לא צורף ולו מסמך אחד התומך בטענות התובע לעניין מצבו הכלכלי.

התובע לא צירף תדפיסי חשבון בנק על שמו בתקופה של ששת החודשים האחרונים, ולא פירט האם עומדים לזכותו חסכונות ו/או כספים שנצברו לזכותו בביטוח מנהלים, קופת גמל או קרן השתלמות.

התובע לא פירט האם הוא מקבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, האם בבעלותו רכב ומהם המאמצים אשר עשה (ככל שעשה) על מנת לגייס את הכספים לצורך תשלום האגרה מצדדים שלישיים, וביניהם חברים וקרובי משפחה.

5.מכאן, התובע לא הוכיח כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה שכן לא הביא בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו ומצבו הכלכלי .

6.גם מבחינת הפן הנוסף שיש לבחון - האם ההליך מגלה עילה, יש לציין, לכאורה, כי הסכומים הנתבעים בגין פיצויים בגין דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין ופיצוי בגין הנפקת תלושי שכר, הינם מופרזים.