מאיר קנפו נ' מדינת ישראל - המשרד לשירותי דת ואח'

התובע, רב המועצה האזורית דרום השרון (להלן – "המועצה") הגיש תביעה זו שבפנינו במסגרתה תבע מהמועצה ומהמשרד לשירותי דת (להלן – "המדינה") תשלום פדיון ימי מחלה, חופשה ומענק שנים עודפות.

טענות התובע 

1.בתביעתו טען, כי הועסק כרב אזורי במספר ישובים מחודש ינואר 1987 ועד לפרישתו בעת הגיעו לגיל פרישה בסוף חודש יולי 2014 (ר' סעיף 3 לכתב התביעה).

2.התובע ציין, כי "במהלך שנות עבודתו נצברו לזכותו ימי חופשה העולים על ימי הצבירה המותרים, מאחר והנתבעת 2 (המועצה – י.ז.ג) לא אפשרה לו לנצל ימי חופשה כלל" (ר' סעיף 7(א) לכתב התביעה). התובע תבע פדיונם של 66 ימי חופשה אשר נותרו לזכותו ועומדים לפדיון לאור תקופת ההתיישנות.

3.לטענתו, מאחר ושימש לא רק כרב אזורי אלא גם כגבאי, חזן, קורא ורב בית הכנסת ביישוב חגור, לא ניתן היה לחדול ממתן שירותי דת ולא היה מי שיחליפו בתפקידו, נאלץ לוותר במהלך שנות עבודתו על כ-700 ימי חופשה (ר' סעיף 7(א) לכתב התביעה).

4.באשר לפדיון ימי המחלה ציין התובע, כי תשלום זה לא שולם לו בשל טענת המדינה, כי המועצה לא ביצעה רישום של ימי העדרותו (ר' סעיף 7(ב) לכתב התביעה). התובע צירף לתביעתו אישור של רופאו בו נכתב כי "הנ"ל לא ביקש ולא קיבל חופש מחלה" (ר' נספח ת/3 לכתב התביעה).

5.עוד ציין התובע, כי "בתלושי השכר שנמסרו לו על ידי הנתבעת 2 (המועצה – י.ז.ג) לא פורטו מספר ימי המחלה שנוצלו בתוקפת עבודתו, הרי שככל שיש לנתבעות הסגות לגבי אופן רישום ימי המחלה, אין להן אלא להלין על עצמן, אך חל איסור לפגוע בפדיון זכויותיו של התובע בהגיעו לגיל פרישה" (ר' סעיף 7(ב) לכתב התביעה).

6.הרכיב האחרון שנתבע על ידי התובע הוא מענק שנים עודפות. התובע טען, כי "הועסק בשירות הציבורי 14.58 שנים מעבר ל-35 השנים הקובעות למיצוי פנסיה תקציבית" (ר' סעיף 7(ג) לכתב התביעה) וזכאי על פי חישוביו לסכום של 163,937 ש"ח, אשר חושבו בהתאם לשכר קובע בגובה 11,244 ש"ח במכפלת 14.58 שנים.

7.בהקשר זה מציין התובע, כי לבד מ – 27 שנים ו-7 חודשים שבהן עבד בשירות הנתבעות, הוא עבד קודם לכן משך 22 שנים במשרד החינוך, ובסך הכל עבד בשירות הציבורי 49.58 שנים (ר' סעיף 7(ג) לכתב התביעה).