סע"ש 52220-02-13.04

בפני בקשת הנתבעים לחייב את המשיבה להעביר לעיון המבקשים דו"ח כניסות לישראל ויציאות ממנה החל מיום 1.6.2001 ועד ליום 15.4.2012. לדידם של הנתבעים, יהיה בכך כדי להוכיח טענתם שהתובעת שהתה בחו"ל ועל כן אינה זכאית לימי החופשה כמפורט בכתב התביעה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה חשיפת הנתונים המבוקשים מהווה חדירה שאינה מידתית לפרטיותה, בפרט כאשר נטל הוכחת ימי החופשה מוטל על הנתבעת, היא המעסיקה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הריני לקבל את הבקשה.

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (ניתן ביום 21.9.2010, פורסם במאגרים האלקטרוניים) נתן בית הדין הארצי הנחיות להכרעה במקרים בהם ניצבים זה מול זה אינטרס בעל דין לגילוי ועיון במסמכים והזכות לפרטיות של הצד שכנגד. בפסק הדין נתן בית הדין הארצי את אמות המידה הבאות (להלן יצוטטו אמות המידה שאינן מתייחסות לצדדים שלישיים, מכיוון שאלו אינן רלוונטיות לנסיבות המקרה דנא):

• "מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות: בהתייחס למבחן הרלוונטיות (...) ותוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; כן ינתן משקל לחשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או קיומה של אפליה;

  • בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים';