סע"ש 52160-05-14 חן תעשיות המזרח בע"מ נ' בני גאבר

1.ביום 5.10.2014 הגישה המבקשת, היא הנתבעת, בקשה ל"העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים ולמתן ארכה להגשת כתב הגנה מטעמה עד להמצאת ייפוי כח כדין מטעם התובע" (להלן:"הבקשה").

לטענתה, מקום מגוריו הנטען של התובע בעקרבה ומקום עסקיה במושב תומר שבבקעת הירדן.

עוד נטען על ידה, כי ככל שב"כ התובע יעמוד על קיום הדיון בתל אביב מכח הוראות תקנה 5 לתקנות בית הדין לעבודה, בית הדין רשאי להורות על העברת הדיון בתובענה לכל בית דין אחר אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון נוח יותר לבעלי הדין.

המבקשת טוענת כי לאור מקום מגורי התובע, מקום מושבה של הנתבעת ובעליה וכן מקום מגורי העדים הצפויים להעיד בהליך, נוטה מאזן הנוחות להורות על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

בתגובתו, התנגד המשיב לבקשה וטען, כי ניהול ההליך בבית הדין בתל אביב נוח לו יותר מאחר והינו תושב הרש"פ וסידורי התחבורה לתל אביב נוחים יותר.

2.בהחלטה מיום 3.11.2014 , נדרשו הצדדים להגיש תצהיר לגבי מקום ביצוע העבודה ומענה הרשום של הנתבעת.

מנהל הנתבעת הצהיר כי מענה הרשום של הנתבעת במושב תומר שבבקעת הירדן וכי משהתובע לא הועסק על ידי הנתבעת, אינו יכול להצהיר על מקום ביצוע העבודה.

ביום 1.1.2015 הוגש תצהיר התובע לפיו, מקום העבודה היה במושב תומר וכתובתה הרשומה כמופיע בכתב התביעה (מושב תומר, בקעת הירדן).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתצהירי הצדדים, דין הבקשה להידחות. תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי מקום השיפוט "בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק" הוא "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

בפסק הדין בעניין נמיקוב (ע"ע (ארצי) 143/09 אנטון נמיקוב- רשת בטחון (1993) בע"מ (24.3.09)) נפסק כי –

"את המונח 'מקום עבודה' ניתן לפרש גם כמרכז מפעלו של המעביד, או במקום בו נמצא משרדו הרשום בישראל של המעסיק ..