סע"ש 5182-10-15

1.לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה (להלן – הבקשה).

2.במסגרת כתב התביעה מבוקש לתקן את מועד תחילת העבודה, לפרט את שעות העבודה לרבות שעת תחילה וסיום יום העבודה, לפרט את החישובים של הסעדים הנתבעים ולתקן את הסכומים הנתבעים בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וחלף הפרשות לפנסיה, להוסיף טענה עובדתית בדבר אי המצאת תלושי שכר וכן להוסיף רכיב תביעה חדש בגין חלף הפרשות לקרן השתלמות.

לטענת התובע, הצורך בתיקון כתב התביעה נובע מהמלצת בית הדין בדיון המוקדם לפירוט חישובי הסעדים הנתבעים ובתוך כך תוקנו מספר טענות עובדתיות אשר נטענו על ידי התובע במסגרת הדיון האחרון לשם הבהרת טענותיו ביחס להמצאת תלושי השכר, היקף העסקתו בפועל וכן בוטאו זכויות שונות המגיעות לתובע מכח ההסכם הקיבוצי החל בענף ההובלה.

3.הנתבע מתנגד לבקשה.

לטענתו, שינוי גרסאות התובע במהלך הדיון לגבי מועד תחילת העבודה ולגבי שעות העבודה בימי שישי וזאת לאחר טענת הנתבע בדבר האסמכתאות המצויות בידו. שינוי הגרסאות כולל שינוי ו/או הוספת טענות עובדתיות והוספת עילות תביעה חדשות. בהתאם לסעיף 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, שינוי טענה עובדתית צריכה להיתמך בתצהיר המאמת את העובדות. בענייננו, לא זו בלבד שהתובע לא תמך את תיקון העובדות בתצהיר הוא גם לא טרח לפרט וליתן הסבר לשינוי גרסתו העובדתית.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע פעל בחוסר תום לב וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

ככל שבית הדין יעתר לתיקון המבוקש התבקש לחייב את התובע בהוצאות תוך התחשבות בצורך בתיקון כתב ההגנה.

4.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בית-הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את טענותיו. הלכה פסוקה ומושרשת בבתי-הדין לעבודה היא כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב תביעה, ינקוט בית-הדין בגישה ליברלית וככלל ייעתר לבקשה. זאת, למעט במקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת בבירור הפלוגתאות נשוא התובענה, או כאשר התיקון יגרום לצד השני עוול שאינו ניתן לפיצוי כספי, כגון כאשר מועלית טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות [ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק בע"מ (25.03.2010); בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.07.2012)].

5.בענייננו, כאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, אינני מוצאת לנכון שלא לקבל את הבקשה. זאת, משלא מצאתי כי תיקון כתב התביעה כמבוקש יגרום לנתבע עוול שאינו בר-פיצוי.

בניגוד לטענות הנתבע לפי תקנה 41 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, לא נדרש תצהיר לאימות העובדות המתוקנות ו/או החדשות וזאת בשונה מתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, אין מקום לדחות את הבקשה לתיקון התביעה בשל היעדר תצהיר התומך בעובדות המצוינות בכתב התביעה המתוקן.

6.לאור האמור לעיל, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה וכתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.