סע"ש 51515-01-15 בונקונק נ' אמיתי

1.בפניי בקשת הנתבע, אשר הועלתה במסגרת תגובתו מיום 3/5/15, למחיקת התובענה (להלן: "הבקשה").

2.תביעתו של התובע, שהינו עובד זר מתאילנד, הוגשה ביום 25/1/15, בה נטען כי עבד אצל הנתבע מיום 22/10/09 עד ליום 9/10/12 ובמסגרתה נתבעו זכויות סוציאליות שונות בסך של 92,964 ₪ .

3.ביום 30/3/15, הגיש הנתבע כתב הגנה וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף, בה נטען, בין היתר, כי ייפוי הכח אשר הוגש מטעם התובע בתיק אינו עונה לדרישות הדין.

4.הואיל ובאותה העת, עמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אורית יעקבס מיום 18/1/15 בסע"ש 21136-09-14 PHENGCHUEMNADAN – צופיה רובינשטיין (להלן: "פרשת רובינשטיין"), אשר דנה בתוקפו של ייפוי כח אשר נחתם בחו"ל, מתוקף הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות, [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), הסכימו הצדדים להצעת בית הדין מיום 30/3/15 להתלות את ההליכים בתובענה דנן, עד להכרעתו של בית הדין הארצי בבקשת רשות הערעור הנ"ל.

5.ביום 20/4/15, נתן בית הדין הארצי (כב' השופטת לאה גליקסמן) את החלטתו לפיה בקשת רשות הערעור נדחתה (בר"ע 6670-02-15), כך שעל המערער לפעול כאמור בהחלטת כב' השופטת יעקבס הנ"ל.

6.ביום 21/4/15, נתבקש התובע להגיש את תגובתו לבקשת הנתבע לדחייה על הסף, וזאת לאור פסיקת בית הדין הארצי הנ"ל.

7.בתגובתו מיום 28/4/15 הודיע התובע כי לאור החלטתו של בית הדין הארצי בפרשת רובינשטיין, בית הדין מתבקש לאפשר לתובע להגיש לתיק בית הדין ייפוי כוח העונה על דרישות סעיף 30(1) לפקודת הראיות.

8.בתגובה לבקשת התובע הנ"ל, הגיש הנתבע את הבקשה אשר בפניי, בה ביקש כי התביעה תימחק נוכח העדרו של ייפוי כח, בהתאם להחלטות שניתנו בפרשת רובינשטיין.

9.בתגובתו לבקשה מיום 10/5/15, התובע התנגד לה וטען, בין היתר, כי נוכח הודאת הנתבע בכתב הגנתו בהעסקתו של התובע, אין מקום למחיקת התביעה שהינו סעד המופעל על ידי בתי הדין ביד קמוצה ובמשורה, וחזר על בקשתו למתן ארכה להגשת ייפוי כח בהתאם להוראות סעיף 30(1) לפקודת הראיות.