סע"ש 50559-01-15יוסף תורג'מן נ' אסולין שלום מנופים והובלות בע"מ

1.לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת.

2.התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת על סך 268,245 ₪ בגין תקופת עבודה נטענת מיום 1.5.12 ועד ליום 30.6.14.

3. לטענת הנתבעת, סיכויי הצלחת התביעה הינם קלושים בהתחשב בכך שהתובע לא ביסס את טענותיו בראיות אמיתיות כלשהן. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי מצבו הכלכלי של התובע הינה רעוע ובהתחשב בכך שהתובע גרם לה לנזקים רבים אשר בגינם היא הגישה כנגדו תביעה שכנגד מדובר במקרה המצדיק את חיוב התובע בהפקדת ערובה.

4.התובע התנגד לבקשה ועיקר טענתו הינה כי אין דרכו של בית הדין לעבודה לחייב תובע במתן ערובה ועל ידי כך לפגוע במימוש זכויותיו, ובין היתר, זכות הגישה לערכאות.

התובע מוסיף וטוען כי סיכוייה של תביעתו להתקבל כולה או בחלקה בשל הפרת זכויות מכח ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה וכי הגשת התביעה שכנגד נועדה להלך אימים על התובע.

5.המצב המשפטי

תקנה 519 (א) לתקסד"א התשמ"ד – 1984 קובעת: -

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

תקנה זו אומצה ע"י בתי הדין לעבודה מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 המאפשרות אימוץ תקנה כל אימת שביה"ד רואה שיש בכך כדי לעשות צדק.

(ראו דב"ע נה/218-3 עלי איוב אל הדיה נ' שרפן דוד בע"מ (לא פורסם) וכן דב"ע נה/94-3 חסן עבד אלרחמן ואח' נ' רבינטקס בע"מ, פדע כ"ח 221).