סע"ש 50378-11-13 אבוטבול נ' מובילי צפון הנגב בע"מ

בפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה בעיקר לעניין הגדלת רכיב התביעה בעניין השעות הנוספות, וכן צמצום ומחיקת סעדים. זאת לאור גילוי המסמכים שבוצע זה לא מכבר, בו הומצאו לו ארבעה ארגזי דו"חות איתוראן של ג'י. פי. אס מהם עלה כי היקף העבודה של התובע היה גדול בהרבה מזה שנתבע, באופן שמלמד כי התובע זכאי לסכום משמעותי בגין השעות הנוספות והוא אינו יכול לוותר עליו רק מטעמי יעילות. התובע צירף לבקשתו עותק מכתב התביעה המתוקן אותו הוא מבקש להגיש.

הנתבעת התנגדה לבקשה, מאחר שהיא הוגשה בשלב מאוחר לאחר שהוגש כתב הגנה וניתנו מספר אורכות להגשת תצהירי התובע ובסמוך למועד דיון ההוכחות הקבוע בתיק. יומני הנוכחות ותלושי השכר היו בידי התובע כבר בתחילת ההליך די היה בהם כדי להצביע על היקף שעות העבודה של התובע, וודאי שהם משקפים בצורה אמתית ונכונה יותר את היקף השעות. התובע כלל לא נימק בקשתו להוספת רכיב דמי הלינה. הסכם העבודה בין הצדדים צורף כבר לכתב ההגנה ולא ברור מדוע נדרש תיקון כתב התביעה בעניינים שנוגעים לו, רק כעת. מתן רשות לתיקון כתב התביעה יסרבל ויכביד את ההליך הואיל ותידרש לתקן את כתב הגנתה.

הכרעה

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

בדב"ע תש"ן/23-3 מדינת ישראל – מלמן פד"ע כא 360, 363, נקבע כי שומה על בית הדין הבוחן בקשה לתיקון כתבי טענות לשים לנגד עיניו דברים אלו:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה – האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיון – השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שבפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, די שהטפל לא יכשיל את העיקר".