סע"ש 49518-07-12.17 נובמבר 2014

זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.

להלן עובדות המקרה:

1.התובעת עבדה אצל הנתבעת כפקידה החל מחודש 11/98 ועד ליום 23.1.12.

2.בתאריך 19.10.11 התובעת נפצעה ברגלה עקב נפילה לשוחת ביוב לא מחופה ליד ביתה. כתוצאה מהתאונה שהתה התובעת בתקופת מחלה ממושכת, ונקבעה לה ע"י המל"ל נכות זמנית בשיעור של 100%.

3.לטענת התובעת במהלך תקופת המחלה, כחודש וחצי-חודשיים לאחר התאונה, הגיע לביתהּ מר יורם שטימפרס, מנהל הנתבעת, והודיע לה על פיטוריה מעבודתה.

4.בתאריך 16.2.12 נשלח מכתב לתובעת על הפסקה עבודה, בו מצוין, כי נערך לה שימוע בתאריך 23.1.12 ועקב פציעתה וחוסר יכולתה לשוב לעבודה נפסקה עבודתה אצל הנתבעת בתאריך 19.10.11.

5.לאחר מכן, נשלח לתובעת מכתב נוסף על הפסקת עבודה בו מצוין כי השימוע נערך בתאריך 26.1.12, וכי עבודתה של התובעת אצל הנתבעת הופסקה בתאריך 19.10.11.

6.לאחר מכן נשלח לתובעת מכתב שלישי על הפסקת עבודה, ובו צוין, כי נערך לה שימוע בתאריך 5.2.12 וכי עבודתה נפסקה בתאריך 23.1.12.

7.לטענת התובעת, היא פוטרה מעבודתה ללא שימוע, ללא אישור רופא תעסוקתי ובמהלך 90 ימי המחלה.

על כן, הוגשה התביעה דנן.