סע"ש 48699-05-15

תביעה זו עניינה תשלום זכויות בגין עבודת התובע וסיומה.

רקע עובדתי

1.התובע עבד במפעל בבעלות חברת אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ (להלן: אשפלסט או המפעל) מחודש פברואר 2011 ועד ליום 20.2.15 (47.5 חודשים).

2.התובע החל את עבודתו במפעל בחודש פברואר 2011 באמצעות הנתבעת 1 (להלן: החברה או הנתבעת). בין הצדדים שוררת מחלוקת בשאלת מועד סיום עבודתו בשירות החברה כאשר התובע טוען כי עבד עד לחודש ספטמבר 2012 (כולל), מועד שבו הועבר להיות מועסק במפעל באופן ישיר על ידי אשפלסט ואילו הנתבעת טוענת כי התובע עבד בשירותה עד לסוף חודש מאי 2012. הנתבע 2 הוא מנהלה של הנתבעת והמחזיק במניותיה (להלן: הנתבע).

3.התובע הגיש תביעתו כנגד הנתבעים וכן כנגד חברת אשפלסט. ביום 9.12.15 הודיעו התובע ואשפלסט כי הגיעו להסכמה בעניין תביעת התובע כנגד אשפלסט בגין תקופת העבודה מחודש אוקטובר 2012 ואילך. משכך, התביעה דנן עניינה תקופת העבודה במפעל אשפלסט באמצעות החברה.

4.הנתבעת משמשת כקבלן כוח אדם ומחזיקה ברישיון כדין מטעם משרד הכלכלה.

5המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתקופת העבודה ולזכויות שלהן זכאי התובע בגין עבודתו וסיומה.

טענות הצדדים

6.לטענת התובע, מכוח ההוראות המחייבות בהשוואת תנאי עבודתם של עובדי כוח אדם עם תנאי העובדים במפעל שבו הם מועסקים, יש להחיל על יחסי הצדדים את הוראות צו ההרחבה בענף הפלסטיקה משנת 1979 וכן את הוראות צו ההרחבה בענף התעשייה משנת 2006 ולחילופין את הוראות צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף משנת 2008. כפועל יוצא מהחלת הוראות הסכמים אלה, טוען התובע כי הוא זכאי להפרשי תשלום בגין עבודה בשעות נוספות בסך כולל של 12,958 ₪, תוספת משמרות בסך של 22,990 ₪, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 4,902 ₪, פיצויי פיטורים בסך של 4,902 ₪, פדיון חופשה בסך של 3,515 ₪, דמי הבראה בסך של 4,114 ₪, דמי חג בסך של 2,590 ₪ ופיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך של 5,000 ₪.