סע"ש 48510-04-15 נ' ל' נ' נ' ת' ח' בע"מ

נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי חזיזה

נציג ציבור (מעסיקים) מר רביב סתיו

1.מבוא – מונחת לפנינו תביעתו של התובע, מר נ' ל' (להלן: "התובע"), אשר טוען כי הוא עבד בנתבעת, חברת נ' ת' ח' בע"מ (להלן: "הנתבעת"), וזאת במשך תשעה חודשים, ובין התאריכים 1.7.2014 – 30.3.2015. התביעה הוגשה על סך של 80,000 ₪, ולאור טענתו של התובע כי לפי חוזה העבודה בין הצדדים, סוּכם עימו על תשלום בסך של 10,000 ₪ בחודש, וכאשר רק המשכורת בגין חודש העבודה הראשון שולמה לו. הנתבעת הכחישה מכל וכל את קיומם של יחסי עובד-מעסיק, וטענה כי המדובר בתביעה של בן משפחה, אשר לא הועסק כלל על ידי הנתבעת.

2.נדגיש כבר עתה, כי הנתבעת הינה חברה המפעילה את שירותי החקלאות במשק הנמצא במושב ***** (להלן: "המשק"). אין חולק בין הצדדים כי בעליו של המשק עצמו הינו אביו של התובע, מר א' ל', וכי הבעלים של הנתבעת עצמה, שהינה החברה שמפעילה כאמור את שירותי החקלאות באותו משק, הינו האחיין של התובע, מר מ' ר' (להלן: "מר ר'"). למעשה, עסקינן במידה רבה במחלוקת בין התובע מחד, ובין הגורמים שניצבים מנגד – אחיינו, מר ר', וכן אח נוסף של התובע – מר ש' ל', שעובד אף הוא בנתבעת (להלן: "ש'"). מחלוקת זו אף הביאה להגשת תלונות הדדיות במשטרה, לקיומם של הליכים משפטיים נוספים בערכאות האזרחיות ועוד. במידה רבה הסכסוך נסוב אודות הבעלות על המשק.

3.התשתית הנורמטיבית – בפסיקה נקבע כי היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע לפי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים או אחד מהם, אלא על פי נסיבות המקרה כהווייתן (דב"ע לא/27-3 עירית נתניה –בירגר, פד"ע ג 177). לפיכך, יש לבחון מהי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, כפי שעולה מתוך מכלול הסממנים והעובדות במקרה הספציפי.

4.במסגרת הקביעה האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק, נקבע "המבחן המעורב" כמבחן העיקרי לבירור שאלת קיומם של יחסים אלה. במרכזו של המבחן המעורב עומד מבחן ההשתלבות, ולו שני פנים – הפן החיובי – במסגרתו נבחנת השאלה האם המועסק היווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל, ואין המדובר בגורם חיצוני; והפן השלילי – האם המועסק פועל במסגרת עסק משלו.

5.לצד מבחן ההשתלבות, נקבע כי יש מקום לבחון היבטים נוספים, כגון הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, ביצוע העבודה באופן אישי, בלעדיות העבודה, התלות הכלכלית והסתמכות המעסיק על המועסק, המבנה הארגוני של העסק, היכן מתבצעת העבודה ומי מספק את כלי העבודה, ההקשר התעשייתי, סוג התפקיד, התמשכות וסדירות הקשר בין הצדדים, צורת התשלום והרישום ברשויות המס ובמוסד לביטוח לאומי וכן הלאה (סטיב אדלר "היקף תכולת משפט העבודה – מכפיפות לתכלית", ספר גולדברג, עמ' 17).

6.מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בתובענה – לאחר ששמענו את העדים בתיק ובחנו את כלל הראיות שהוצגו מטעם הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקינו לקביעה זו.

7.ראשית, היעדר קיומן של ראיות – התובע לא הביא כל ראיות ו/או מסמכים לתמיכה בטענתו לפיה הוא עבד בנתבעת, בתקופה המצוינת על ידו. בהקשר זה, אין חולק כי בתקופה שבנדון, התובע ביצע לטענתו פעילויות אשר היה בהן כדי להותיר רישום, בין אם במסמכי הנתבעת עצמה, ובין אם במסמכים של גורמים חיצוניים, מהם קיבלה או סיפקה הנתבעת שירותים. התובע גם סגר לפי טענתו עסק לתיווך דירות, כדי לבוא ולעבוד במשק. התובע אף העיד כי הוא היה מזמין שירותי הזרעה לפרות שגדלות אצל הנתבעת, וזאת דרך אתר אינטרנט, וכי הסיסמא של האתר עדיין נמצאת בידו. אולם, גם כאן, לא הובאה כל ראיה לכך. התובע גם לא ידע להסביר מדוע ראיות רלוונטיות אחרות, כגון תעודות משלוח של כניסת סחורה, לא צורפו אף הן לתצהירו.

8.דא עקא, שלא צורף דבר וחצי דבר לתצהירו הלקוני של התובע (שהינו באורך של כעמוד וחצי), והדבר פועל לחובת התובע (לגבי המסמך היחיד שכן צורף לתיק בית הדין – חוזה העבודה שנחתם לכאורה ביום 10.6.2014 בין התובע לנתבעת, הרי שבו נדון בהמשך פסק הדין).