סע"ש 48510-04-15

ה ח ל ט ה

1.מונחת בפניי בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בתיק זה (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגיש כנגד המבקשת התובע בתיק זה, שהינו המשיב בבקשה (להלן: "המשיב") לתשלום כספים המגיעים לו, לטענתו, בגין תקופת עבודתו. במסגרת הבקשה נטען כי על המשיב להפקיד ערובה "בסכום נכבד" (כך בפתיח לבקשה), וזאת להבטחת הוצאות המשפט של המבקשת.

2.במסגרת הבקשה מעלה המבקשת מספר נימוקים לחיוב המשיב בהפקדת ערובה:

א. לטענת המבקשת סיכויי התביעה הינם קלושים ובתביעה ישנם ליקויים רבים. כך למשל, המשיב אינו מצרף כל אסמכתא מלבד הסכם העסקה לתמיכה בתביעתו, והמדובר גם בעובד שעבד 9 חודשים בלבד. עוד טוענת המבקשת, כי תמוה כי המשיב לא התלונן בתקופת העסקתו על כך שהוא לא קיבל מעולם תלוש שכר או שכר. תביעתו משוללת כל בסיס וניכר מעיון בתצהיר שהוא צירף כי מטרתה של התביעה הינה לפגוע בבני משפחתו ובמבקשת. זאת ועוד, מדובר בתובע סידרתי.

ב. המדובר במשיב אשר מצבו הכלכלי רעוע. בשנת 2002 הוכרז המשיב כחייב מוגבל באמצעים בשל חובות של מיליוני שקלים. לתמיכה בטענתה זו מצרפת המבקשת אסמכתא – "תוצאות בדיקה במרשם חייבים מוגבלים באמצעים – רשות האכיפה והגביה", מיום 31.8.2015.

ג.זאת ועוד, המבקשת טוענת כי זכות הקניין שלה במקרה שלפנינו עולה על זכות הגישה לערכאות של המשיב.

3.בתגובתו לבקשה טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:

א. המשיב מפנה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, שאומצה על ידי בתי הדין לעבודה מכוח תקנה 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ולפסיקה ביחס לתקנה 519 שבנדון, וטוען כי בערכאה הראשונה אין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות, וזאת אלא במקרים חריגים בלבד. המקרה הנדון אינו מקרה מיוחד.

ב. לגופו של עניין טוען המשיב, כי סיכויי הצלחת תביעתו הינם גבוהים. לראיה, מפנה המשיב להסכם העבודה אשר נחתם על ידו ועל ידי מי שהיתה בשעתו בעלת המבקשת (אימו ז"ל),המהווה ראיה בכתב. כמו כן טוען המשיב, כי הוזמנו עדים לתמיכה בגרסתו.

4.התשתית המשפטית – תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, וזאת כאשר בית המשפט נוכח לדעת שהנסיבות מצדיקות זאת. אולם, כבר נקבע כי הטלת ערובת הוצאות תוטל לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד, ו"זאת, מן הטעם כי זכות האזרח לפנות לבית-המשפט מוכרת כזכות קונסטיטוציונית, וזכותו להתדיין עם בעל ריבו מוגנת גם מקום שאין ידו משגת לשלם הוצאות אם תביעתו תידחה" (רע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נ' ניב, ניתן ביום 18.6.2000).