החלטה 47255-07-14

1.לפנינו בקשה לצו מניעה זמני כנגד החלטת ועדת השימוע/פיטורים של המשיבה (עיריית אלטירה - להלן: "המשיבה" או "העירייה") מיום 28.5.14 בענין פיטורי המבקש. ההחלטה שוגרה למבקש ביום 1.7.14. הבקשה הוגשה לבית הדין ביום 24.7.14.

זו הבקשה השנייה שהוגשה על ידי המבקש כנגד ההחלטה לסיים את עבודתו בעירייה. ההחלטה הקודמת שהתקבלה על ידי ראש העיר בלבד בוטלה בהסכמה בפסק דין מיום 16.3.14 (תיק סע"ש 810-03-14).

2.המבקש יליד 1953, נקלט כעובד המשיבה מיום 15.3.2002. לטענתו התקבל לתפקיד של רכז סל תרבות במשרה מלאה וכן עוזר לראש העיר, וזאת לפי דירוג הוראה. לפי הנטען, הוא התקבל לעבודה לאחר שהופנה על ידי לשכת התעסוקה לעירייה, דבר שייתר את הצורך בקיום מכרז.

בשנת 2008 התמודד המבקש לבחירות למועצת העיר ונבחר כחבר מועצה, אך התפטר מכהונתו זו וחזר לעבודתו בעירייה.

לטענת המבקש ראש העיר החליט לפטרו וזאת "כנראה בשל סירובו להכריז תמיכה פומבית במועמדות ראש העיר לראשות העירייה בבחירות שהתקיימו בשנת 2013" ומכאן ההחלטה לפטרו, אשר בוטלה כאמור בפסק דין שניתן ביום 16.3.14.

ביום 19.5.14 זומן המבקש לשימוע ליום 28.5.14. המבקש התייצב והודיע לחברי הוועדה כי הם פועלים בהתאם להנחיות ראש העיר, ללא כל הצדקה ובמטרה לפגוע במבקש ולהביא לפיטוריו. ביום 9.7.14 קיבל המבקש את ההחלטה על פיטוריו מיום 1.7.14. כנגד החלטה זו, כאמור, הוגשה הבקשה לבית הדין.

3.להלן עיקרי טענות המבקש

א.המבקש נקלט לעבודה בעירייה לאחר שהופנה ע"י לשכת התעסוקה ועל כן, ובהתאם לסעיף 170 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת העיריות") לא חלה חובת המכרז.

בהתאם, הנחיות משרד הפנים לעניין "הסדרת עובדים שהתקבלו שלא כדין בעיריות" לא חלות על המבקש.

ב. ביום 10.4.05 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בעירייה שהוא במהותו תוכנית הבראה שבו הוסכם על פיטורי עובדים. בהסכם נקבע שהעירייה מנועה מלפטר עובדים שהועסקו עובר לחתימה על תכנית הבראה אשר הסדירה את מעמדם באופן סופי.

ג.ארגון העובדים לא נתן הסכמתו לפיטורי המבקש.

ד.הפסקת העבודה של המבקש אינה סבירה ונעשתה משיקולים זרים ובחוסר תום לב.

ה.הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו הוא ממשי וכבד מבחינת יכולת השתכרותו, מעמדו ותחושת הביטחון התעסוקתי. סיום עבודתו מונע ממנו את האפשרות להמשיך ולצבור זכויות למען פרישתו לגמלאות.