סע"ש 45389-06-14 ריאד נסאר נ' סמעאן נופי ובניו בע"מ

1.החלטה זו עניינה בבקשת התובע מיום 25.1.15, לתיקון כתב התביעה.

2.בתמצית מנמק התובע את בקשתו בכך שבעת הגשת התביעה לא היו בידיו תלושי שכר לתקופה שמחודש פברואר 2014 ועד לסיום העסקתו בחודש יולי 2014; ומשצירפה הנתבעת בכתב ההגנה את תלושי השכר, יש בכוחו לתקן את כתב התביעה בהתאם לתלושים.

3.בבקשה הוסיף התובע כי עיון בתלושי השכר מעלה כי השכר המוסכם (לשיטתו) פוצל לרכיבים פיקטיביים כך שהשכר הקובע על פי תלושי השכר עומד על 7,500 ₪ (כפי שצויין בכתב התביעה המקורי), במקום על 10,500 ₪ ומכן הצורך בתיקון.

4.הנתבעת מתנגדת לתיקון המבוקש מהנימוק כי הבקשה איננה נתמכת בתצהיר, ובטענה הנוספת והיא; שבכתב התביעה המקורי לא עלתה טענה שאין בידי התובע את תלושי השכר לשנת 2014, ובנסיבות אלה הוא שומר לעצמו את הזכות לתיקון התביעה, בהתאם לתלושי השכר שיוגשו.

עוד הוסיפה הנתבעת, כי לדידה מדובר בתביעה חדשה בשל השינוי המהותי בסכומים הנתבעים (מסכום של כ- 150000 ₪ לסכום של 435,909 ₪), המחייב לשיטתה את מחיקת התביעה המקורית והגשת תביעה חדשה.

5.כידוע, תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מתירה תיקון כתב טענות בכל שלב משלבי הדיון. ההלכה הנוהגת בבית הדין המתייחסת לסוגיה זו- תיקון כתב טענות- גורסת כי ככלל, ולמעט במקרים חריגים, ינקוט בית הדין ב"גישה ליברלית" וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה בפרט שהתיקון נחץ על מנת להעמיד לבירור את המחלוקת שבין הצדדים במלואה.

6.המקרה שלפנינו הוא הוא מקרה מובהק בו יש להתיר את תיקון כתב התביעה על מנת שכתבי הטענות ישקפו את מלוא המחלוקת שבין הצדדים .

7.לא נעלם מעייני כי כתב בתביעה המקורי העלה גירסה עובדתית אחת לענין השכר לשכר אשר לטענת התובע עמד בסוף תקופת העבודה על סך של 7500 ₪ לחודש (ראה: סעיף 9א לכתב התביעה); גירסה שאינה מתישבת לכאורה אם הטענות העובדתיות הבאות לביטוי בבקשה לתיקון כתב התביעה על העלות שכר במהלך תקופת הקשר כך שבסוף התקופה עמד שכר הבסיס על 10500 ₪. לענין זה די לומר כי בהתחשב בשלב המקדמי של ההליך המקום להסביר ולברר את הגרסאות השונות הוא בתצהירים ובחקירות.

8.לאור האמור הבקשה התקבלת.