עופר גלאם נ' Gebremariam Gabash

1.לפניי בקשת המבקש (הנתבע) להורות על סילוק התביעה על הסף.

העובדות

2.ביום 8.10.2014 חתם המשיב (התובע) במשרד בא כוחו על המסמכים הבאים: יפוי כוח, הסכם שכר טרחה שבו צוין שם המבקש ותצהיר גילוי מסמכים.

3.ביום 7.12.2015 עזב המשיב את הארץ מיוזמתו.

4.ביום 23.5.2016, דהיינו למעלה מחצי שנה לאחר עזיבת המשיב את הארץ, הוגש כתב התביעה נגד המבקש.

5.ביום 11.12.2016 התקיים דיון קדם משפט בתיק זה. בא כוח המשיב לא יידע את בית הדין כי המשיב עזב את הארץ ולכן בסיום הדיון נקבע כי על הצדדים (כולל המשיב) להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.

6.ביום 26.1.2017 הוגשו לבית הדין שני כתבי בי- דין מטעם המשיב מבלי צוין בהם כי המשיב לא נמצא בישראל: האחד, הקלטה של שיחה ותמלול שלה. והשני, בקשה למתן צו לחברות הסלולר להמציא פלט שיחות של התובע עם הנתבע ועובד נוסף לתקופת העבודה הנטענת.

סמוך להגשת שני כתבי בי-הדין ניתנה החלטה ולפיה המשיב לצרף את ההקלטה והתמלול לתצהירי התביעה (להלן: ההחלטה הראשונה). בנוסף, הורה בית הדין למבקש להגיש לבקשה למתן צו לחברות הסלולר.

7.מספר דקות לאחר מתן ההחלטה הראשונה הגיש ב"כ המשיב "הודעה מטעם התובע (המשיב – ק.כ) ובקשה בצידה". בהודעה הביא ב"כ המשיב לידיעת בית הדין לראשונה את העובדה שהמשיב לא נמצא בישראל והודיע שהמשיב מוותר על זכותו להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. בהודעה אף נכתב כי הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיב ולכן ניתן לקיים את ההליך ללא נוכחותו.

יצוין כי ב"כ המשיב לא ציין בהודעה כי המשיב עזב את הארץ מיוזמתו כחצי שנה לפני הגשת התביעה.

8.עוד באותו היום ניתנה החלטה ולפיה נוכח האמור בהודעה לא יוגשו תצהירים מטעם התביעה וכי תצהירי ההגנה יוגשו במועד שנקבע בהתאם להחלטה מיום 11.12.2016 (להלן: ההחלטה השנייה).