סע"ש 44207-10-12 חץ אור שירותים כלליים בע"מ נ' אליה פרנק

המבקשת מבקשת להגיש כראיית הזמה פרוטוקול דיון בהליך אחר (ת"א 10818/05) (להלן: "פרוטוקול הדיון"), אשר עסק בעניינה של המבקשת. המשיבה הגישה את פסק הדין במסגרת חקירת עדי המבקשת (להלן: "פסק הדין") והוא נתקבל כמוצג, כאשר על פי טענתה יש ללמוד ממנו כי המבקשת הצהירה שם כי היא חברת כח אדם. המבקשת הגישה בקשה זו לאחר שהסתיימה פרשת ההוכחות וניתנה החלטה על הגשת סיכומי הצדדים בתיק.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי מבוקשת הגשת פרוטוקול חלקי בלבד, בלתי רלבנטי, באיחור, באופן שיש בו כדי לפגוע בעקרון סופיות הדיון.

למקרא פסק הדין עולה כי מדובר בתובענה שעניינה נזק גוף, ושאלת סיווגה של המבקשת כחברת כח אדם עלתה אגב אורחא.

הכלל בדבר הגשת ראיית הזמה קובע כי תותר הגשתה במקום בו הוגשה על ידי צד ראיה אשר לא היה באפשרותו של בעל דין לצפותה, או שלא היתה בידיעתו ולא היתה לו הזדמנות להגישה קודם. אכן, הגשת פסק הדין בהליך אחר על ידי המשיבה, כאשר לא מדובר באותו מקום עבודה או בתובעים קשורים, נעשתה בהפתעה.

אמנם הגשת הראיה מבוקשת לאחר שנקבע מועד להגשת סיכומים בסופו של דיון ההוכחות, ואולם אלה טרם הוגשו. למעשה, אם כן, לא היתה הזדמנות למבקשת להגישו קודם לכן ואף יש להניח כי לא יכולה היתה לדעת תוך כדי הגשתו האם יש בידיה ראיית הזמה כלשהי. (לענין זה טען ב"כ המבקשת גם בדיון עצמו.)

כמו כן, מצאנו כי יש לתת משקל לעובדה שמדובר בפרוטוקול דיון, מקום בו הוגש פסק הדין באותו הליך ביוזמת המשיבה.

זאת ועוד היות ומדובר במסמך רשמי, המדבר בעד עצמו, ולא ידרוש קיומם של הליכי הוכחות נוספים, מצאנו כי לא יהיה בכך הכבדה נוספת על קיום ההליך.

נוכח האמור לעיל, ובשל העובדה שככלל בית הדין לעבודה אינו קשור בדיני הראיות (סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969) וכחלק מהמגמה הכללית בדבר מעבר מקבילות למשקל (ר' למשל ע"ע 423/99 מדינת ישראל נ' ישראל אגוזי, 28.12.05), מצאנו לנכון להתיר את הגשת הפרוטוקול כמבוקש.