סע"ש 4409-07-14

האם זכאי התובע לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, וכן פיצוי ללא הוכחת נזק בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו ויחס משפיל. אלה הן השאלות שבהן נדרשים אנו להכריע בהליך זה. זאת, לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים בעל פה ביום 1.2.17. 

רקע כללי

1. הנתבעת עוסקת בשיווק והתאמת מכשירי עזר אורתופדיים שונים והיא מפעילה סניפים בתל אביב (בבית החולים איכילוב) ובראשון לציון.

    

2. התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 14.8.11, כאשר בתחילת עבודתו הוא שובץ לעבודה בסניף הנתבעת בראשון לציון, והחל מחודש דצמבר 2011 הוא החל לעבוד, על פי בקשת מנהל הנתבעת מר יעקב אלוש (להלן – אלוש), בסניף הנתבעת בתל אביב. יצוין כי לאחר שהתובע החל לעבוד בסניף הנתבעת בתל אביב, הוא העתיק את מקום מגוריו לרחוב אנצו סירני בגבעתיים, כך שעל מנת להגיע לסניף בראשון לציון, בו עבד בעבר, היה עליו לנסוע ב-3 אוטובוסים בכל כיוון ולצאת מביתו שעתיים לפני תחילת העבודה כדי להגיע בזמן ולאחר מכן נדרשו לו שעתיים נוספות על מנת להגיע מהעבודה לביתו.

    

3. אין חולק על כך שהתובע עבד בסניף הנתבעת בתל אביב עד למועד פיטוריו ביום 13.8.13, שהיו בנסיבות שנויות במחלוקת וכפי שיפורט להלן.

    

4. אין חולק על כך שלתובע לא ניתנה הודעה על תנאי עבודתו בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002, (להלן – חוק הודעה לעובד) ואין חולק אף על הסכומים ששולמו לתובע בגין שכר עבודה, כפי המפורט בתלושי השכר שצורפו כנספח א' לתצהירו.

    

5. המחלוקת העובדתית העיקרית שבין הצדדים נוגעת כאמור לנסיבות שבעטין פוטר התובע: בעוד התובע טוען כי הוא פוטר בשל דרישה בלתי סבירה וחסרת תום לב של הנתבעת להציב אותו לעבודה בסניף הנתבעת בראשון לציון, דבר שדרש ממנו, לדבריו, נסיעה ב-3 אוטובוסים ויציאה מביתו שעתיים לפני תחילת העבודה וכן בשל סירובו להיענות לדרישה זו - הרי שהנתבעת טוענת כי התובע עבר עבירת משמעת, לאחר שסירב לעבוד במשך 4 ימים ללא כל הצדקה בסניף הנתבעת בראשון לציון, על אף הפתרונות שהציעה לו, אשר היו מונעים את הצורך לצאת מביתו שעתיים לפני תחילת העבודה ולהגיע לביתו שעתיים לאחר סיומה.